הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון - ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית), התשפ"ג-2022

שירותים בסיסיים דוגמת חינוך ובריאות. ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר: החוב לתוצר. חוב-תוצר האחרון הידוע. לנסח את הכלל מחדש או להחליט לבטלו, ואל למקבלי ההחלטות להשלות עצמם כי הכלל מתקיים. בשנים האחרונות קטן בהדרגה היקף ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר. משמעות הדבר היא שהשפעת הממשלה על המשק הולכת ומצטמצמת. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של המגזר הציבורי באמצעות צמצום בתקציבים ובתקנים, שחיקת השכר לעובדי המדינה ופגיעה מתמשכת באיכותם של חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, קובע שתי מגבלות על גודל תקרת הגירעון – קביעת יעד גירעון שנתי ותוואי גירעון רב-שנתי שמטרתם להביא להקטנת היחס בין כלל ההוצאה – כלל פיסקלי הקובע מגבלה על קצב גידול ההוצאה הממשלתית. מגבלת ההוצאה הממשלתית משנת התקציב 2015 ואילך, עומדת על ממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב, בתוספת אחוז אחד כשהוא מוכפל ביחס שבין %50 ובין יחס בשנים האחרונות, הולכים ומתרבים גם הקולות בשיח הכלכלי הקוראים לשנות את כלל ההוצאה או לבטלו, בשנת 2018 הצטרפה לקולות אלו גם נגידת בנק ישראל דאז, פרופ' קרנית פלוג. לדבריה, בכל שנה פורצים כך או כך את כלל ההוצאה באיזושהי דרך, מתוך רצון לתת מענה לצרכים חברתיים, ועל כן ראוי ראוי להוסיף לכל זאת גם את פגיעתו של כלל ההוצאה ביכולתן של הכנסת והממשלה הנבחרות לקדם מדיניות שהציבור חפץ בה, ואף אם יש קונצנזוס על כך שמדובר במדיניות חיובית ואף חיונית עבור