הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום למצית נכס ציבורי), התשפ"ג-2022

יד עמל של שנות דור. למרות שבהצתות אלו אין בהכרח פגיעה בנפש, יש לראות בהן עבירה חמורה.)נצ'(02/1096 מדינת ישראל נ' הייב פריד, תפ)נצ'(03/207 מדינת ישראל נ' ויסאם בן זכי חליל, תפח 20-07-17252 מדינת ישראל נ' ט')קטין((, מעלה שבתי-המשפט מתייחסים בחומרה למקרים של הצתות החומרה מתבטאת בדברי השופטים בחלק הדיוני בפסקי-הדין, ולא בחלק שבו נגזר הדין בפועל. לחוק העונשין שהתקבל ב-2015.11.2(וקביעת עונש מינימום בעבירות נשק)תיקון מספר 140 שהתקבל ב-2021.12.6(. בשנים האחרונות מתרבים מקרים של הצתת נכסי ציבור, יערות ושמורות טבע על רקע לאומני. המציתים מנצלים את הקלות שבביצוע ההצתה ואת הקושי באיתור הפושע ובהענשתו ומשתמשים בהצתה כאמצעי להבעת התנגדות למדינה ומוסדותיה. פגיעת ההצתה רעה וחמורה שכן היא הורסת במחי סקירת פסיקה לגבי העבירה הנדונה)תפ)חי'(00/360 מדינת ישראל נ' אמיר בן מחמוד נמיראת, תפ)ת"א(04/1014 מדינת ישראל נ' חנגלי יוסי, ע"פ 06/7925 עיסא אבו עראר נ' מדינת ישראל, תפ)חי'(08-11-4847 מדינת ישראל נ' אברהים ביומי, 20-03-37469 מדינת ישראל נ' עבדאללה)עציר(, ת"פ מכוונות של נכסי ציבור, של צמחייה, וכאלה המכוונת לפגיעה בבני אדם ורואים בה "מכת מדינה". אולם, סקירת התיקונים לחוק העונשין שהתקבלו בשנים האחרונות בעבירות דומות שמוגדרות "מכת מדינה" מעלה שכשיש צורך משמעותי, המחוקק רואה לנכון לקבוע באופן מצומצם ותחום בזמן עונשי מינימום כהוראת שעה. דוגמאות לכך הן קביעת עונש מינימום בעבירת יידוי אבנים)תיקון מספר 120 לפיכך, מוצע בזאת, להעניש את המציתים "במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם", דרך קביעת עונש