הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ג-2022

מטרת חוק זה היא להגדיר מיהו צעיר חסר עורף משפחתי. כיום, המדינה מספקת שירותי דיור, הכוונה וליווי לצעירים חסרי עורף משפחתי במסגרת תוכנית יתד, התכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון, אך לא קיימת הגדרה ברורה מי נכלל בהגדרת צעיר חסר עורף משפחתי ומהם הפרמטרים הרלוונטיים להכרה בהם)מתוך סקירת שירותים לצעירים מעל גיל 18 חסרי עורף משפחתי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 2017, עמוד 3(. כתוצאה, יש קושי בכימות מספר הצעירים חסרי עורף משפחתי הזקוקים לסיוע ומענים, ובהתאם לכך, קושי בהתאמת המענים הנדרשים. בהצעת חוק זו נבקש להגדיר צעירים חסרי עורף משפחתי כצעירים שהופנו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי למסגרות השמה חוץ ביתיות)פנימיות, הוסטלים ומשפחות אומנה(, מכיוון שהמשך השהות בבית משפחתם עלול היה לפגוע בהם, או כאלה שהתחנכו בכפרי נוער, הוכרו על ידי שירותי הרווחה כילדים ובני נוער במצבי סיכון ובהתאם עברו ועדת תכנון טיפול. לפי הערכות, אוכלוסיית הצעירים חסרי העורף המשפחתי מונה אלפי צעירים, ובכל שנה מצטרפים אליהם מאות צעירים נוספים)מתוך סקירת שירותים לצעירים מעל גיל 18 חסרי עורף משפחתי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 2017, עמ' 13-11(. צוות עבודה בין-מגזרי שפעל במסגרת שולחן עגול ממשקי במשרד ראש הממשלה, קבע כי צעירים בסיכון חסרי קורת גג וחסרי עורף משפחתי, לרבות בוגרי מסגרות השמה חוץ ביתיות, מהווים קבוצה פגיעה במיוחד באוכלוסייה, שניתן לנבא כי תתקשה במשימות החיים התואמות לגילם)חדר משלנו, היוזמה הבינמגזרית לפתרונות דיור עבור צעירים בסיכון, משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה, 2014(. כשצעירים חסרי עורף משפחתי מגיעים לגיל 18, הם עוזבים את המסגרת החינוכית בה גדלו)פרט לבוגרי האומנה שנשארים לרוב בבית המשפחה האומנת(ומעטפת התמיכה שניתנה להם על ידי המדינה 18 מצטמצמת משמעותית. חלק מהצעירים מוצאים מענה חלקי לצורכיהם באמצעות תכנית יתד וארגונים חברתיים, אך חלקם נמצאים בסיכון אמיתי לשלומם, בהיעדר מקום מגורים, הכוונה וליווי. כתוצאה מכך נגרם נזק ישיר לצעירים עצמם, העלולים להפוך לדור נוסף של מצוקה ועוני, ובה בעת גם לחברה בה הם חיים, העתידה להתחייב בתשלום קצבאות לצעירים אלה ולילדיהם. כך, במקום להפוך למשאב התורם לפיתוח החברה הם עלולים להפוך לבעיה ולנטל עתידי על כתפיה. היעדרה של הגדרה לצעירים חסרי עורף משפחתי מקשה על איסוף נתונים הנחוצים לצורך מעקב ובקרה אחר מצבם ולהיעדר פיקוח מספק)דוח מבקר המדינה 67 ב', עמוד 753(. גם לאחר הקמת תוכנית יתד, אשר נותנת מענה למספר רב של צעירים, ומטרתה, בין היתר, לתכלל את המענים הניתנים על ידי משרדי הממשלה השונים, אין הגדרה למיהו צעיר חסר עורף משפחתי. נציין כי עוד בשנת 2003 הגישה הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה)ועדת רוטלוי(דוח מיוחד בנושא. הוועדה המליצה להסדיר בחקיקה את אחריות המדינה כלפי צעירים חסרי עורף משפחתי בהכנה, כישורי חיים, סיוע וטיפול, מדור, השכלה תעסוקה וקיום)הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. דוח וועדת המשנה בנושא השמה חוץ ביתית. עמוד 167 סעיפים 52, 53(. לעומת המצב בישראל, מדינות אחרות אמצו תשתית חקיקתית המחייבת מתן תמיכה כלכלית לצד שירותים לצעירים חסרי עורף משפחתי. כך למשל בארה"ב קיימת חקיקה פדראלית החל משנת 1986. החקיקה חלה על כל אחת ממדינות ארה"ב ומגדירה תמיכה כלכלית ודאגה לצורכי צעירים בוגרי מסגרות