הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג-2022

)להלן – החוק(, קובע כי גם מבוטח, הכולל עובד עצמאי, שנפגע בעבודה זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בגין התקופה שבה הוא אינו יכול לעבוד. ואולם, סעיף 94)ב()2(לחוק מצמצם את הזכאות לעיל, ישנם 12 ימים שעבורם הוא אינו זכאי לתגמול, למרות שהוא משלם דמי ביטוח לאומי בדומה בישראל ישנם למעלה מ-450 אלף עסקים זעירים או עצמאים. למרות שהם חשופים לסיכונים רבים, הם אינם זכאים להגנות סוציאליות שיש לשכירים, כגון דמי אבטלה, דמי מחלה, דמי לידה וכדומה. יתרה מכך, חוקים מסוימים מפלים לרעה את העצמאים, כך, בין היתר, לעניין הזכאות לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי. דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה, מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה, אם כתוצאה מהפגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד, לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995 וקובע כי עובד עצמאי אינו מקבל תשלום בעבור "תקופת הזכאות הראשונה", המוגדרת בחוק כ-12 ימים לאחר יום הפגיעה, ולכן בפועל הוא מתחיל לקבל תשלום רק מהיום ה-13 ואילך. כיום רוב העצמאים אינם בעלי כושר השתכרות גבוה וחלקם מרוויחים הכנסה שהיא נמוכה משכר המינימום. זאת ועוד, כאשר אדם בוחר להיות עצמאי, הסיכון והסיכוי נמצאים על כתפו, אין לו רשת ביטחון, והוא אינו זכאי לדמי אבטלה או לימי מחלה, אלא רק לדמי פגיעה. אולם גם במקרה שהוא זכאי לדמי פגיעה, כאמור