הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התשפ"ג-2023

בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך אזרחי לברר פרטים על עברו הרפואי, הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן)לרוב מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון בתיקי תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב(. לעתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב(, תשמ"ב–1982 ולעתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד. בשני המקרים בית המשפט נדרש להסיר את החיסיון הקבוע בפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א–1971)להלן – פקודת הראיות(, המאפשר לאיש הטיפול שלא להציג את הראיות על עברו של העד בפני בית המשפט. חיסיון זה נועד להגן על בעל החיסיון – המטופל, והמטופל רשאי לוותר עליו. בדיון בהסרת החיסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי-הסרת החיסיון, לעומת הנזק שייגרם לבעל החיסיון עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר בעל החיסיון אינו מופיע בפני בית המשפט ואינו מפרט בפניו את השיקולים לאי-הסרת החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות הסרת החיסיון. על פגיעה חמורה זו ועל העיוות שבה עמד כבר השופט טירקל, באומרו: "לדעתי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת החיסיון שלפי סעיפי פקודת הראיות והסרת ההגנה שלפי חוק הפרטיות, בלי ששמע את תגובתה של המתלוננת לבקשתו של בא כוח העורר לעיין במסמכים הנוגעים לה... חשיפת מידע כזה היא פגיעה חמורה ביותר בזכותו של אדם לכבוד ולפרטיות ואין להתיר את החשיפה בטרם שמע בית המשפט את האדם העלול להיפגע, אפילו אין הוראה מפורשת בדין המורה על כך")בש"פ 99/8467 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד)2(, 454)2000((. כדי לתקן עיוות זה מוצע לתקן את פקודת הראיות, כך שבעל החיסיון או נציגו)במקרה שבו מדובר בקטין, לדוגמה(יהיו משיבים בבקשה להסרת החיסיון.