הצעת חוק אתרי התיישבות בהליכי הסדרה, התשפ"ג-2023

ממשלת ישראל החליטה להסדיר את מעמדם של מבנים, שכונות ואתרי חינוך, תרבות, תעשייה ומסחר שהוקמו ביהודה, השומרון ובקעת הירדן במהלך עשרים השנים האחרונות על אדמות מדינה. למרות החלטה זו ההסדרה עדיין מתמהמהת. על מנת למנוע פגיעה מיותרת בתושבי השכונות והיישובים המיועדים להסדרה, שיפורטו בתוספת של החוק המוצע, במהלך תקופת הביניים של ההסדרה יש לעגן בחקיקה את מעמדם המיוחד, ובכך לאפשר לתושבים חיים תקינים ושירותים מוניציפליים מלאים כפי שמגיע לכל אזרח וכן למנוע הריסות ופינויים מיותרים. כל זאת בשל רצון המדינה להביא להסדרת שכונות, יישובים ואתרים אלה ולא להריסתם. לפיכך, מוצע בהצעת החוק כי הרשויות האמונות על התכנון ביהודה והשומרון ישלימו את הליכי ההסדרה של השכונות, היישובים והאתרים שהם בבעלות המדינה, ושבהם דרושה הסדרה. בתקופת ההסדרה, יזכו התושבים הגרים במקומות אלה לכל השירותים המוניציפליים להם זכאי כל אזרח, לרבות חיבור לתשתיות מים וחשמל. כמו כן, מוצע כי משרדי הממשלה יראו בשכונות, ביישובים ובאתרים אלה כמוכרים לכל דבר ועניין, לרבות לעניין תקציבים, סיוע בתשתיות ובהקמת מבני חינוך ומבני ציבור הנדרשים לצורך החיים התקינים של תושביהם. בתקופה שבין פרסום החוק המוצע ועד לסיום הליכי ההסדרה, יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים, וכל פעולה המתבצעת על ידי יחידת האכיפה במנהל האזרחי, תבוצע בהתאם להנחייתו הישירה של ראש הממשלה או של שר הביטחון ולאחר אישור הקבינט. לבסוף מוצע כי בתקופת ההסדרה, על מנת שתושבי המקום יוכלו לבנות את ביתם או לרכוש בית בנוי, שר האוצר יהיה רשאי לערוב, בתנאים שלפי חוק ערבות למשכנתאות, התשי"ב–1952, למלווים הניתנים למימון רכישת דירת מגורים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/1667; פ/24/3735(. --------------------------------