הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית (מתן שירותים בשפה הערבית), התשפ"ג-2023

הצעת חוק זו נועדה לעגן בחקיקה ראשית את מעמדה של השפה הערבית, שפת האוכלוסייה הערבית, הילידית, כשפה רשמית. להבטיח את הנכחת השפה הערבית ואת הנגשת המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים והמסחריים לשפה הערבית. מטרת החוק היא להבהיר שחקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי שבו נקבע שעברית היא שפת המדינה אין בה כדי לשנות את מעמדה הרשמי של השפה הערבית כפי שנקבע בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947. גם פסיקתו של בית המשפט הגבוה לצדק בעניין חוק-היסוד הבהירה שאין בחקיקת חוק-היסוד כדי לפגוע במעמדה של השפה הערבית להלכה ולמעשה ומן האפשרות להמשיך לקדם את מעמדה של שפה זו במרחב הציבורי במדינה. מן הראוי שהבנה זו תעוגן בחקיקה באופן מפורש וברור. הצעה זו נותנת מענה לצורך זה. לשפה יש תפקיד חשוב ביצירת תחושת שייכות במרחב ונוכחותה של השפה הערבית יכולה להוביל ליצירת תמורות משמעותיות בתחושותיהם האישיות והקולקטיביות של האוכלוסייה הערבית בישראל. הנכחת השפה הערבית גם תסייע בעידוד האוכלוסייה היהודית לראות בשפה הערבית כשפה שאינה מאיימת ומרתיעה אלא שפה שנושאת עמה עושר תרבותי ואינטלקטואלי. הנכחת השפה תעודד גם למידה של השפה הערבית ככלי ליצירת גשר בין האוכלוסיות ותעודד הסרה של חסמים תרבותיים ולשוניים בין הקבוצות. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי)פ/24/3331(, ועל ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/3532(. הצעת החוק זהה לפ/24/3532 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------