הצעת חוק שכר מינימום (תיקון - העלאת שכר המינימום ועדכונו לפי פריון העבודה), התשפ"ג-2023

התרחבות מעגל העובדים העניים בשנים האחרונות היא תופעה חברתית מדאיגה. דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, שהתפרסם בדצמבר 2019, מלמד כי %5.55 מהמשפחות העניות הן משפחות עובדות. שיעור המשפחות עם שני מפרנסים ויותר שחיות בעוני ממשיך לעלות באופן עקבי, והוא גדל מ-%5 ל-%6.5. שכר המינימום בישראל הנמוך ביחס למקובל בארצות המפותחות – הוא בין הגורמים לכך שעובדים ועובדות רבים נמצאים מתחת לקו העוני. מדינות רבות העלו את שכר המינימום בשנים 2021-2020, או הצהירו על כוונתן לעשות זאת)לדוגמא ארה״ב וגרמניה(, ומוצע כי גם ישראל תצטרף למגמה זו. מדיניות זו נכונה וראויה חברתית וכלכלית, וכן נתמכת בידי מרבית הציבור בישראל; לפי סקר מכון ״הגל החדש״ שפורסם ביוני 2021, שיעור התמיכה בהעלאת שכר המינימום עומד על %85 מהציבור. בנוסף, העלאת שכר המינימום נכונה מבחינה כלכלית, כיוון שהיא תחזק את כוח הקנייה שבידי עובדים המשתכרים שכר מינימום, וכך תמריץ את פעילות המשק ותיטיב עם עסקים קטנים ובינוניים ועם ציבור העצמאים. העלאת שכר המינימום גם תעודד מובטלים להשתלב מחדש בשוק התעסוקה. דבר זה חשוב במיוחד נוכח מציאות האבטלה שנוצרה בעקבות משבר הקורונה. כך עולה הן מדו"ח שירות התעסוקה והן מדברים שמסר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לכלי התקשורת בקיץ 2021. מוצע כי שכר המינימום השעתי יועלה לסכום של 40 שקלים חדשים, ושכר המינימום לחודש יקבע בסכום שלא יפחת מ-280,7 שקלים חדשים, שהיא מכפלת שכר המינימום לשעה ב-182. שכר המינימום