הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - מתן הסכמה לטיפול רפואי), התשפ"ג-2022

חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, קובע ככלל כי טיפול רפואי יינתן למטופל רק לאחר קבלת הסכמתו מדעת. את הסכמתו ולא ידוע שהוא מתנגד לכך. אם יש צורך בטיפול והאדם אינו יכול לתת הסכמה מדעת, נדרש למנות לו אפוטרופוס. במצב קשה בבית החולים. ואולם, סעיף 15 לחוק קובע מצבים שבהם יינתן טיפול רפואי גם ללא הסכמה מדעת של המטופל – בנסיבות של מצב חירום רפואי; אם נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול שיש לתת בהקדם, ועדת האתיקה של בית החולים רשאית לאשר את מתן הטיפול; אם מצבו של המטופל לא מאפשר לקבל חריג זה לא חל על ניתוחים, צינתורים, דיאליזה וכימותרפיה. לפיכך, על פרוצדורות רפואיות אלה, הדרישה למינוי אפוטרופוס לשם מתן הסכמה לטיפול רפואי כרוכה בקשיים רבים. דרישה זו עלולה ליצור מתחים בין בני המשפחה ואף סכסוכים משפחתיים בשאלה מי ימונה כאפוטרופוס, נדרש לגייס לשם כך את כל בני המשפחה, נדרש תשלום אגרה בסכום גבוה לבית המשפט, נדרש ממי שמיועד להתמנות כאפוטרופוס, לעיתים מספר בני משפחה, להגיע לבית המשפט בשעה שהקרוב לעיתים נמצא במטרה לצמצם את מספר המקרים בהם לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל, מוצע להטמיע ולחזק את המנגנונים למתן הסכמת המטופל מראש, באמצעות קביעת חובה להציע לאדם לחתום על ייפוי כוח רפואי במהלך אשפוזו או לפני ביצוע פרוצדורות רפואיות מסוימות. כמו כן, מוצע