הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תנאי זכאות לגמלה לשמירת היריון), התשפ"ג-2022

העובר. ישראל. כתוצאה מכך, נשללת למעשה הזכאות לגמלה לשמירת הריון מקהילת מבקשי המקלט אשר שוהים בישראל כחוק אך אינם מחזיקים במעמד תושב. הבריאות. פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995)להלן – החוק(עוסק בגמלה לשמירת הריון, אשר זכאית לה כל אישה מבוטחת אשר נעדרה מהעבודה לתקופה של מעל ל-30 יום במהלך הריונה עקב מצבה הרפואי או עקב העובדה שסוג העבודה אותה היא מבצעת מסכנת את בריאותה או את בריאות החוק בנוסחו הקיים מגדיר מבוטחת כמי שעומדת בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא עמידה בהוראות סעיף 50 לחוק אשר עוסקות בתנאי הזכאות לדמי לידה, והתנאי השני הוא עמידה בתנאי פרק י"א לחוק, אשר עוסק בביטוח אזרחים ותיקים ובביטוח שאירים. בעוד שקיים קשר ענייני הדוק בין זכאות לדמי לידה וזכאות לגמלה לשמירת הריון, אשר מצדיק קביעת תנאי זכאות דומים, אין הדבר נכון ביחס לדמיון המועט אשר קיים בין גמלת שמירת הריון לבין ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים. פרק י"א אף מציג דרישה נוקשת יותר להגדרת "מבוטח" ומגביל את הזכאות לגמלה רק למי שהינו תושב יש להדגיש כי גמלת שמירת הריון מיועדת לנשים אשר אינן יכולות להמשיך ולעבוד במשך תקופה מסוימת מהריונם עקב סכנה רפואית לה או לעובר. שלילת הזכאות לקבלת גמלה עשויה להוביל נשים רבות להמשיך לעבוד חרף הסכנה, דבר אשר עלול לפגוע קשות בבריאותן ואף להעמיס על מערכת