הצעת חוק רישום רכב ניזוק שנמכר על ידי מבטח או תאגיד, התשפ"ג-2022

כלי רכב רבים שניזוקו באופן קשה לאחר תאונת דרכים מוערכים על ידי שמאי הביטוח בשיעור של נזק קטן מ-60 אחוזים מערך הרכב, במטרה שיהיה ניתן לסחור בהם לאחר שיקומם לטובת רווחי חברות הביטוח וסוחרי הרכב. כלי רכב אלו אינם מוגדרים כ"אובדן גמור", בעוד כלי רכב המוגדר "אובדן גמור" מושבת וניתן לפרקו מחלפיו ולהפקיד את רישיונו במשרד הרישוי. במקרה של "אובדן להלכה" קיימת האפשרות לחברת הביטוח לרכוש את הרכב ולמוכרו לאחר השיקום לסוחר, במטרה להעלותו מחדש על הכביש. תופעה זו של שיקום וסחר כלי הרכב שניזוקו באופן קשה היא בעלת השלכות הרסניות על שלום הציבור ובטיחותו ובעלת השפעה ישירה על היקף הפשיעה במדינת ישראל. כלי הרכב שנקנים על ידי חברות הביטוח נשלחים לתיקון שתוצאותיו אינן הולמות את רמת הבטיחות הראויה ואת חוות דעת השמאי הראשון מטעם אותה חברת ביטוח, שהגדיר את צרכי התיקון ועלותו לאחר התאונה שגרמה לנזק, ונמכרים על ידי סוחרי רכב לצרכן שכלל אינו מודע לקרות התאונה, לשיעור הנזק ולליקויי הבטיחות הקיימים ברכב. פרקטיקה זו מהווה סכנה ממשית לחיי הנוסעים ברכב ולחיי שאר המשתמשים בכביש. יתרה מכך, לעתים תיקון כלי רכב אלו מתבצע באמצעות שימוש בחלקים גנובים ומשומשים, במתקנים שאינם מורשים ואשר לרוב נמצאים בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. יצוין, כי תיקון כלי רכב בשטחי הרשות הפלסטינית אסור גם לפי חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים)מניעת גניבות(, התשנ"ח–1998.