הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה-2024

סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע כי מבוטחת שהייתה בשמירת היריון 30 ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד הזמן שהייתה בשמירת היריון ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת היריון. גמלה זו נועדה לפצות את המבוטחת על אובדן שכרה בשל סיכון רפואי לה או לעובר שבעקבותיו נאלצה להיעדר מעבודתה ולהיות בשמירת היריון. עובדת הרה שנעדרה פחות מ־30 ימים רצופים אינה זכאית לגמלת שמירת היריון; היא זכאית לנצל את ימי המחלה הצבורים שלה, ואם לא צברה די ימי מחלה – ינוכו לה ימי חופשה שצברה. הצעת החוק נועדה להקנות זכות לגמלת שמירת 1 ס''ח התשנ''ה, עמ' 210; התשפ"ה, עמ' 72. היריון גם למבוטחת שהייתה אמורה להיות בשמירת היריון 30 ימים רצופים לפחות אולם ההיריון הסתיים לפני תום התקופה, בין בשל הפלה או לידה שקטה ובין בשל לידה מוקדמת. על פי המוצע, במקרים אלו, המבוטחת תהיה זכאית לגמלת שמירת היריון בעד כל יום שבו הייתה בשמירת היריון. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אם לקצר את תקופת 30 הימים הרצופים הקבועה כיום כדי להגדיל את מעגל המבוטחות הזכאיות לגמלת שמירת היריון עקב היעדרות מעבודתן בשל סיכון רפואי להן או לעובר.