חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023

על רקע מקרים של פגיעה והתעללות בילדים, בעיקר בגיל הרך, ובחסרי ישע, דווקא מצד מי שאחראים לשלומם, להגנה עליהם ולטיפול בהם, במסגרות חינוך וטיפול ובמסגרות דיור שבהן הם שוהים, מוצע להגביר את ההגנה על אוכלוסיות אלה. זאת, באמצעות קביעת איסור העסקה של מי שהורשע או הואשם בעבירות אלימות והתעללות בילדים בגיל הרך ובחסרי ישע במקומות אלה. הסדר דומה קבוע בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001 (להלן – חוק למניעת העסקה של עברייני מין), האוסר העסקה של עברייני מין מורשעים במוסדות המיועדים לאוכלוסיות פגיעות. סעיפים מוצע להגדיר את המונחים המופיעים בהצעת 1 ו־8 החוק ולתחום את תחולת החוק (כך שיחול גם על מעסיקים באמצעות קבלן כוח אדם). הגדרות המונחים "בגיר", "חסר ישע", "מעסיק" ו"עבודה" דומות או זהות להגדרות בחוק למניעת העסקה של עברייני מין. ההגדרה "ילד" של מי שטרם מלאו לו שש שנים מצמצמת את תחולת ההסדר לעבירות אלימות והתעללות, המוגדרות אף הן, שבוצעו בילדים עד גיל שש ולמסגרות שבהן שוהים ילדים עד גיל שש. ההגדרה "טיפול" מבהירה שההסדר המוצע אינו עוסק במסגרות למתן טיפול רפואי, כגון בתי חולים ומרפאות. ההגדרה "מוסד" נועדה למקד את ההסדר במסגרות שבהן שוהים ילדים עד גיל שש וחסרי ישע לצורך מגורים, חינוך וטיפול שוטף. ההגדרה "עבירת אלימות או התעללות" כוללת כמה סעיפי עבירה הקבועים בחוק העונשין, התשל"ז–1977, שעניינם תקיפה בנסיבות שונות, וכן תקיפת קטין או חסר ישע או התעללות בו. סעיפים מוצע לאסור על מעסיקים במסגרות שבהן 2, 6 ו־7 שוהים ילדים עד גיל שש וחסרי ישע לקבל לעבודה או להעסיק בגיר שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת אלימות או התעללות שביצע כלפי ילד או חסר ישע שעליו היה אחראי, בין במסגרת עבודתו ובין במסגרת משפחתית או אחרת. בהתאמה, מוצע לאסור על בגיר שהורשע או הוגש נגדו כתב אישום כאמור לעבוד במסגרות כאמור. הפרת איסורים אלה תהיה עבירה פלילית. עוד מוצע לקבוע כי האיסור על מורשע יחול ללא הגבלת זמן וכי האיסור על מי שהוגש נגדו כתב אישום יחול עד למועד הכרעת הדין, אלא אם כן בית המשפט יקבע אחרת. מוצע לקבוע סייגים לאחריות הפלילית בנסיבות חריגות שבהן היה על המעסיק לקבל אדם לעבודה בטרם הספיק לקבל את אישור המשטרה אף שפעל ללא דיחוי לקבלת האישור. סעיף 3 לשם אכיפת האיסורים ובדומה להסדר שבחוק למניעת העסקה של עברייני מין, מוצע לקבוע כי מעסיקים במסגרות שעליהן יחול ההסדר המוצע יחויבו לקבל אישור משטרה שלפיו אין מניעה להעסקת הבגיר כתנאי לקבלתו לעבודה. מוצעות הוראות לעניין מתן אישור המשטרה ישירות לבגיר או למעסיק. מוצע להבהיר כי גם בגיר שאינו מועסק במוסד אלא הוא עצמו בעל עסק (למשל, בעלת משפחתון), זכאי לקבל אישור מהמשטרה כי אין לו הרשעות ואישומים כאמור. סעיף 4 מוצע לאפשר להורים ולאחראי אחר על ילד או על חסר ישע לבקש ממעסיק או מבעל עסק כאמור להציג לו אישור משטרה לגבי כל הבגירים המועסקים אצלו, כולל בעל העסק עצמו. כדי להבטיח שמירה על סודיות המידע והקפדה על פרטיות המועסקים, מוצע לאסור כל צילום, העתקה, פרסום או העברה של המידע לאחרים ולקבוע כי הפרת ההוראות תהיה עבירה פלילית. סעיף 5 בדומה להסדר שבחוק למניעת העסקה של עברייני מין, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי, למנות ועדת מומחים אשר אליה יוכל לפנות בגיר שחל עליו איסור עיסוק לפי ההסדר המוצע, כדי שתפטור אותו מהאיסור. הוועדה תהיה מוסמכת לקבל מידע רלוונטי וכן חוות דעת והערכות לגבי מסוכנות המבקש, ולאחר שתאפשר למבקש ולנציגי המדינה להשמיע טענות, היא תוכל לתת פטור מן האיסור רק אם תשתכנע שהמבקש אינו מסוכן לילדים או לחסרי ישע. סעיפים מוצע לקבוע כי הפסקת עבודה של עובד על 9 ו־10 רקע איסור העיסוק לפי ההסדר המוצע תזכה את העובד בפיצויי פיטורים, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה יקבע בנסיבות מיוחדות שאין לכך הצדקה. עם זאת, המעסיק יהיה פטור בנסיבות אלה ממתן הודעה מוקדמת בטרם פיטורים. כמו כן מוצע כי הסמכות לדון בענייני הפסקת עבודה ופיטורים לעניין חוק זה תהיה ייחודית לבית הדין לעבודה. סעיף 12 מוצע לקבוע חובת דיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, כל אחד בהתאם לתחומי אחריותו, לוועדות הכנסת הנוגעות בדבר. הדיווח על יישום החוק המוצע יוגש מדי שנה כדי לבחון את יעילות ההסדר, והוא יכלול בין היתר פירוט של מספר הבקשות לקבלת אישורי משטרה והאישורים שניתנו בפועל, עבודת ועדת המומחים וההליכים הפליליים שנפתחו בשל עבירות לפי החוק המוצע ותוצאותיהם. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – הוועדה) בין היתר בעניינים אלה: קביעת הסדר חלופי שיהיה כרוך בהפעלת שיקול דעת שיפוטי לגבי מי שהוגש נגדו כתב אישום; הגבלת תקופת האיסור בהתחשב בהסדרים דומים ובחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, שנחקק לאחרונה; הרכב ועדת המומחים ואופן פעולתה, לרבות הגורם המסמיך מעריכי מסוכנות ואופן הביצוע של הערכות מסוכנות; הסדרת זכותו של הורה או של אחראי על ילד או על חסר ישע לבקש שיוצג לו אישור משטרה לפי החוק. כמו כן, הוועדה תבחן נתונים באשר להרשעות, כתבי אישום ועבריינות חוזרת בעבירות אלימות או התעללות כהגדרתן בחוק המוצע והערכות באשר לעלויות התקציביות, למשאבים ולמשך הזמן הנדרשים ליישומו.