הצעת חוק תקופת לידה והורות להורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

המתכונת הנוכחית של תקופת הלידה וההורות בישראל נכתבה בימים בהם האימהות נחשבה להורות המרכזית והמשמעותית ביותר, והטיפול בילדות ובילדים היה נחלתן הבלעדית כמעט של נשים, שמיעטו להשתתף בעולם העבודה שמחוץ לבית, וחלקן בעולם העבודה היה קטן. אלא שהמציאות השתנתה וממשיכה להשתנות: נשים כיום נוטלות חלק כמעט שווה בכוח העבודה במשק והחברה מבינה כי הורות פעילה של שני ההורים היא גם אינטרס ראשון במעלה לחברה, לילדות ולילדים ולהורים עצמם, ובפרט נוכח רצונם של גברים לממש את ההורות שלהם. מתכונת תקופת הלידה וההורות הנוכחית נמצאת מרחק גדול מהמציאות ומהאינטרס של החברה ושל המשק. לפי המתכונת הנוכחית, נשים הן הזוכות לתקופת לידה והורות כמעט באופן בלעדי. מציאות זו מקבעת ומחזקת את הסטריאוטיפים המגדריים לגבי חלוקת התפקידים במשפחה, מונעת מאבות לשהות במחיצת תינוקם ומשמרת את הפערים המגדריים המזיקים בשוק העבודה. יצוין, שלמרות שהחוק מאפשר זאת להלכה, בפועל, בשל המבנה הנוכחי של תקופת הלידה וההורות בישראל, גברים כמעט ואינם מנצלים את זכותם לתקופת לידה והורות על פי חוק, כך שהיעדרות גברים בשל תקופת לידה והורות לא עולה לכדי אחוז אחד)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל)2012()להלן – דוח הלמ"ס(, לוח 22.12, מועסקים ושכירים הנעדרים זמנית מעבודתם, לפי סיבת היעדרות(. הניסיון בעולם מלמד שתקופת הלידה וההורות היא משמעותית וממנה מתפתחים גם הקשר לילדה וילד, גם התפקידים ההוריים וגם המקום בעולם העבודה. מכאן, מלמד הניסיון שתקופת הלידה וההורות לאימהות ולאבות גם יחד, תבטא את השינוי המהותי המתפתח בהורות של אבות ובחלוקת התפקידים במשפחה ותסלול את הדרך לחלוקה שוויונית ומאוזנת באחריות לטיפול בילדים שהיא תנאי הכרחי לשוויון מגדרי בשוק העבודה ובחברה. בנוסף, מחקרים עדכניים מראים כי ישנה חשיבות לקשר בין הילד לבין שני הוריו וכי איכות חייו מושפעת מכך לטובה. כמו כן, נמצא שישנה חשיבות לתקופת לידה והורות ארוכה, המאפשרת תקופת החלמה מספקת עבור היולדת, ומבטיחה את בריאותו והתפתחותו התקינה של היילוד. תקופת לידה והורות ארוכה בתשלום מביאה לירידה בתמותת תינוקות ואילו תקופת לידה והורות קצרה מובילה לפגיעה בבריאות התינוק עקב ירידה בשיעורי ההנקה וויתור על מעקב התפתחותי וחיסונים. הצעת החוק מבקשת להחיל בישראל את המודל האיסלנדי השוויוני של תקופת הלידה וההורות, על מנת לצמצם את הפערים החברתיים בין נשים וגברים, לאפשר לגברים הורות איכותית ולחזק את מקומן של נשים בשוק העבודה באופן שאף יגדיל משמעותית את היעילות הכלכלית במשק. השאיפה לכינון שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה אינו נושא חדש בשיח המודרני והדמוקרטי, אך על אף הניסיונות לבסס שוויון זה תמונת המצב עודנה רחוקה מלהיות אידיאלית. בספרות המחקר ישנה תמימות דעים לגבי מספר גורמים מרכזיים המעכבים את התקדמותן של נשים בשוק העבודה ואת אי ייצוגן השווה במוקדי כוח והשפעה פוליטיים וכלכליים. אחד הגורמים הללו מכונה'התפקיד הכפול' – התפתחות חברתית הדרגתית הביאה לכניסתן של נשים לשוק העבודה ולהשתלבותן בו, אולם אצל מרבית הנשים העבודה מחוץ לכותלי הבית רק התווספה לתפקיד'המסורתי', ניהול משק הבית וטיפול בבני המשפחה, בעוד שתהליך זה לא לווה בשינויים מקבילים בחלוקת העבודה המשפחתית. כך ניצבות הנשים בפני קונפליקט מתמיד בין קריירה למשפחה ובמקרים רבים נאלצות לבצע ויתורים והקרבות רבות יותר מאשר גברים. פערים מגדריים אלו מתבטאים לא רק במשכורת נמוכה של הנשים בהשוואה לגברים אלא