הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ג-2023

של מטרד מסוגים שונים. בסעיף 215)ג(נקבעה עבירה נפרדת לנסיבות בהן המטרד מתבצע לשם עיסוק זה, שכן אין כל הצדקה להכללת סעיף פוגעני, אנכרוניסטי ומתעמר זה בספר החוקים הישראלי בשנת באמצעות שיקום ולא להחמיר את מצבן באמצעות שימוש בחוק הפלילי כנגדן. בו הוא לא יכול לדעת, לפני שביצע מעשה כלשהו, האם אותו מעשה מהווה מטרד לפי החוק אם לאו. כלל תופת יום יומית על מנת לשרוד. עבירת המטרד הקבועה בסעיף 215 לחוק העונשין היא עבירה כללית ולא תחומה, האוסרת על קיומו בזנות. מדובר בסעיף חריג ונדיר בספר החוקים הישראלי. שריד לימים עברו בהם ניתן היה להעלות על הדעת לקבוע אחרי סעיף עבירה כללי, עבירה נפרדת החלה כאשר קבוצת אוכלוסייה ספציפית, מוחלשת ומנוצלת, מבצעת את העבירה, במקרה זה נשים וגברים בזנות. הצעת החוק מבקשת לתקן עוול היסטורי 2022. זאת, בפרט כאשר בשנת 2019 קבע המחוקק הישראלי, כאשר תיקן את אותו החוק בדיוק, וקבע שצריכת זנות היא עבירה פלילית, כי נשים בזנות הן קרבן עבירה וכי יש לסייע להן להיחלץ מהזנות כאמור, עבירת המטרד מתייחסת לשלל מצבים כלליים ולא מוגדרים, ולכן מעמידה את הציבור במצב האמור נכון הן ביחס לעבירת המטרד הכללית והן כאשר מדובר על עבירת המטרד על ידי העוסק בזנות. אך עבירה זו, מעבר להיותה פוגענית בשל העובדה שהיא כללית ולא מוגדרת, פוגענית שבעתיים, שכן היא מתייחסת באופן ספציפי למטרד המתבצע על ידי אוכלוסייה פגועה ומוחלשת, אוכלוסייה שנאלצת לחוות סעיף 215)א(מכסה את שלל המקרים בהם ניתן להאשים אדם במטרד לציבור – מקרים בהם גורמים לפגיעה, סכנה, הטרדה, ואף "הפרעה או גרימת אי נוחות". מקרים אלה, כמובן עשויים לכלול שלל פגיעות והטרדות לציבור הנעשות על ידי מי שעוסקים בזנות. נוכח האמור, עולה השאלה מדוע נדרש סעיף ייחודי עבור אוכלוסיות אלה. קיומו של סעיף החל באופן ספציפי על אוכלוסיות בזנות, מעיד על הנחה סמויה,