הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024

כלל י שוטטות, התרבות ונטישה של כלבים מביאות לפגיעה קשה ברווחתם, עד כדי המתה יזומה של כלבים על ידי רשויות המדינה, לפגיעה בחיות בר ובחיות משק וכן לפגיעה בבריאות הציבור. יש דרכים שונות לפעול להפחתה של התרבות יתר ונטישה של כלבים, ובהן עידוד בעלות אחראית, לרבות עיקור וסירוס של כלבים, והסדרת פעילות של סחר בכלבים ורבייה של כלבים. כדי להביא לצמצום ניכר של התרבות כלבים לצד המשך קיום כלבנות מקצועית ואחראית, מוצע להסדיר עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים על ידי מי שמפעיל בית גידול או עוסק בכך למטרות רווח, וכן לחייב בעלי כלבים (7 בפברואר 2024). לפעול לעיקור או לסירוס של כלב החל מגיל שנה, למעט חריגים שייקבעו בחוק. יודגש כי תכלית התיקון המוצע אינה לעודד עיסוק ברביית כלבים או סחר בכלבים אלא להגן על רווחתם באמצעות צמצום התרבות לא מפוקחת של כלבים על ידי קביעת מנגנון למתן היתר ובאמצעות עידוד בעלות אחראית. סעיפים 1 מוצע לקבוע כי עיסוק ברביית כלבים למטרות ו־ 3 עד 5 רווח או על ידי בית גידול לכלבים יחייב קבלת היתר שנתי, ויתאפשר רק לשם רביית כלבים המיועדים לשמש חיית סיוע לאנשים עם מוגבלות, לצורכי מערכת הביטחון או לשם גידול וטיפוח כלבים גזעיים בהתאם לאמות מידה המקובלות בעולם. מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר להחריג מהפעילות המותרת רבייה ומכירה של גזעים המתאפיינים בעיוות גנטי, שייקבעו בתוספת השנייה לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק). יובהר כי ארגון למען בעלי חיים העוסק במסירת כלבים לאימוץ וכלביות עירוניות יוחרגו מהחובה האמורה ולא יידרשו לקבל היתר לשם מסירת כלבים שלא למטרות רווח. כדי לצמצם את התופעה של רביית כלבים למטרות רווח על ידי אנשים פרטיים, מוצע לקבוע כי יראו מי שמחזיק שתי כלבות לא מעוקרות או יותר כבית גידול לכלבים. עיסוק כאמור ללא היתר יהיה עבירה פלילית. ההיתר יינתן על ידי רופא וטרינר עירוני בהתאם לתנאים שיקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר בתקנות באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. תקנות ראשונות יובאו לאישור הוועדה בתוך עשרה חודשים מיום תחילת התיקון המוצע. התנאים להיתר יעסקו בין השאר בהגבלת מספר ההמלטות, בגיל הכלבה הממליטה, בגיל מזערי להפרדה של גור מאימו ובנוהלי דיווח, תיעוד ורישום. כמו כן יהיה בעל היתר מחויב לעמוד בהוראות שנקבעו לפי החוק לעניין החזקה של בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט שלא למטרות חקלאיות, כגון שטח מחיה מזערי, ציוד, מתקנים ותשתיות, דרישות ניקיון ותחזוקה (סעיף 2ג המוצע). להשלמת ההסדרה של עיסוק ברביית כלבים וסחר בהם וכדי לצמצם את היקף הפעילות הבלתי חוקית בתחום זה, מוצע לקבוע איסור פרסום לשם מכירה או מסירה של כלבים על ידי בתי גידול לכלבים או על ידי גורמים העוסקים ברביית כלבים למטרות רווח, אלא אם כן בידם היתר כאמור (סעיף 2ד המוצע). סעיף 2 מוצע לקבוע כי הפרת הוראות סעיפים 2ג(ו) ו־2ד המוצעים תהיה עבירה פלילית שדינה קנס של 300,75 שקלים חדשים, ואם העבירה נעברה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור. לשם כך מוצע תיקון בסעיף 17(ב) לחוק המפרט את ההוראות שהפרתן היא בגדר עבירה פלילית לפי החוק. סעיף 6 ככלל, עיקור וסירוס של כלבים הם אמצעים מומלצים על ידי גורמי המקצוע, הן מטעמים של בריאות הכלבים ורווחתם והן לשם צמצום אוכלוסיית הכלבים הנטושים. עד כה פעלה המדינה לעידוד עיקור וסירוס של כלבים בדרכים שונות, ובהן קביעת חובת עיקור וסירוס לפני מסירה לאימוץ וקביעת אגרת רישיון כלב מופחתת. דרכים אלו סייעו להתמודד עם התופעה חלקית בלבד, ולפיכך מוצע לחייב בעלי כלבים בעיקור או בסירוס בתנאים מסוימים. חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, קובע את המסגרת הכללית של החזקת כלבים בישראל, ובכלל זה חובת הוצאת רישיון לכלב מגיל שלושה חודשים וחובות רישום. מוצע להוסיף לחוק זה חובה על בעלים של כלב, לרבות אדם המחזיק בכלב דרך קבע, לדאוג לעיקורו או לסירוסו בהגיע הכלב לגיל שנה. החובה לא תחול על בעל היתר לרביית כלבים או על מי שקיבל אישור מרופא וטרינר עירוני שלא לעקר או לסרס את הכלב מטעמים בריאותיים או כדי למנוע פגיעה בתפקוד של כלב המשמש את מערכת הביטחון. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בין השאר בעניינים האלה: תיקונים נוספים להשלמת ההסדר לעניין בעלות אחראית על כלבים, פירוט של גזעים המתאפיינים בעיוות גנטי בתוספת השנייה שמוצע להוסיפה לחוק, העלות התקציבית והתקנים הנדרשים לשם יישום הוראות התיקון המוצע ואכיפתן, קביעת מועד תחילת החוק לשם ההיערכות הנדרשת ליישומו והוראות מעבר לתקופת הביניים.