הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - תביעה נגד מפגע), התשפ"ג-2022

תמריץ כלכלי שלילי לביצוע העבירות. ששולמו לו על ידי המדינה, ישיב למדינה את הכספים שהמדינה שילמה לו. הפלסטינית נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל 18/71. התביעה. הנפגע למוסד את הסכומים ששילם לו, בניכוי הוצאות טיפול בתביעה של %30. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, חוקק במטרה להסדיר את הטיפול בנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם. ואולם, החוק במתכונתו הנוכחית מעודד את הנפגע שלא לנקוט הליכים נגד מי שביצע את פעולות האיבה, משום שהחוק קובע כי מרגע שהנפגע מקבל סכום כלשהו מכל גורם אחר שאינו המדינה, הוא נדרש להשיב למדינה כל סכום שקיבל ממנה. לפיכך, קיים תמריץ שלילי לנפגע לתבוע את מבצע העבירה והמדינה נושאת לבדה בעלויות הכרוכות בביצוע פעולת האיבה. בנוסף, הדבר מונע יצירת לפיכך, מוצע לתקן את החוק כך שנפגע פעולות איבה יוכל להיפרע ממבצע העבירה, ורק לאחר שגבה את כלל הסכומים העודפים שנפסקו לטובתו ושאותם לא קיבל מהמדינה, וככל שיגבה גם את הכספים מוצע לקבוע כי הנפגע יוכל לתבוע פיצויים עונשיים במקביל לסכומים שקיבל או יקבל מהמדינה, וזאת ברוח חוות דעת שהעביר היועץ המשפטי לממשלה והתקבלה על ידי בית המשפט העליון בע"א הרשות כמו כן, מוצע לקבוע כי ככל שירצה בכך הנפגע, הוא יוכל להגיש תביעה לפיצויים כנגד המפגע. במקרה כזה, יידרש הנפגע לדווח למוסד לביטוח לאומי על הגשת התביעה. לאחר הדיווח, יעביר המוסד לנפגע חישוב של סך התשלומים ששולמו לו או שעתידים להשתלם לו לפי החוק כשהם מהוונים למועד הגשת אם ייפסק לטובת הנפגע סכום גבוה מתשלומי המוסד, והנפגע יצליח לגבות אותו מהמפגע, יהיה הנפגע זכאי לגבות מהמפגע את הסכום העודף במלואו. לאחר שגבה את כל הסכומים העודפים, ישיב