חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025

הטרדה מינית מהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו ובפרטיותו. היא משפילה ומבזה את המוטרד ושוללת את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אליו כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד, היא שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ובמיניותו, היא פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו. הטרדה מינית של נשים גורמת להשפלתן בנוגע למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בשוק העבודה וביתר תחומי החיים. תופעת ההטרדות המיניות לא פסחה על גופי ביטחון הפנים הגדולים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ובשנים האחרונות אירעו בהם מקרים חמורים של הטרדות מיניות, בין היתר הטרדות בידי קצינים בכירים במשטרת ישראל ופרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע. לצד זאת, ניכר כי בארגונים אלו יש מודעות גדלה והולכת לתופעה, ובדוח מבקר המדינה 70ב שפורסם במאי 2020 אף צוינה לחיוב הפעילות שנעשתה בהם לשינוי התרבות הארגונית. נוכח מאפייני השירות הייחודיים בארגונים אלו, יש חשיבות רבה לכך שהוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שהיא הוועדה המפקחת עליהם (להלן – הוועדה), תקבל דיווחים סדירים על הפעולות שנקטו הארגונים למניעת הטרדה מינית ועל האופן שבו טיפלו בתלונות על הטרדות מיניות. כך תוכל הוועדה לפקח על הטיפול בתלונות, לרדת לעומק הבעיות ולזמן אנשי פיקוד בשעת הצורך כדי לוודא שהאירועים יטופלו בצורה מיטבית. הסדר דומה, בעניין מוסדות להשכלה גבוהה, נקבע בשנת 2014 בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח–1998, ומאז קביעתו ניכרים שיפור וייעול בטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ובפעולות הסברה למניעת הטרדות מיניות במוסדות האלה. לאור האמור, מוצע לקבוע כי המפקח הכללי של משטרת ישראל ונציב בתי הסוהר יגישו לוועדה, אחת לשנה, דין וחשבון ובו פירוט הפעולות שנקטו למניעת הטרדה מינית בגוף שהם עומדים בראשו, מספר התלונות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות מיניות ואופן הטיפול בהן. יודגש כי מאחר שמטרת הדיווח היא בחינת המדיניות, וכדי שלא לפגוע בפרטיותם של השוטרים והסוהרים המעורבים, בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המתלונן, הנילון ואנשים אחרים המעורבים בתלונה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה את האפשרות לקבוע הסדר דומה גם לגבי גופי ביטחון נוספים, ובהם צבא הגנה לישראל. הצעת חוק בנוסח זהה הונחה לקריאה הראשונה על שולחן הכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הכנסת – 907).