הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ג-2022

הנצחת דמותו ופועלו של יצחק נבון, כאחת מן הדמויות ההיסטוריות שעיצבו את תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל, היא צורך חינוכי ולאומי, הדר בכפיפה אחת עם הרצון לפעול, בהתאם למורשתו לצמצום הפערים בחברה, לחיזוק הלכידות החברתית ולהעמקת תחושת הסולידריות בין כל שכבות האוכלוסייה בישראל וזאת, בין היתר, בדרך של הכרת תרבויות ישראל השונות וטיפוחן ובכללן תרבות יהדות ספרד והמזרח. המחוקק הכיר בצורך זה באשר לדמויות היסטוריות מרכזיות אחרות, וכך נחקקו חוקים שמכוחם הוקמו ופועלים מרכזים חינוכיים המנציחים את פועלם של האישים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל.)דוגמת: ראשי הממשלה דוד בן-גוריון, יצחק רבין, מנחם בגין ונשיאי ישראל יצחק בן-צבי וזלמן שזר(. הצעת החוק מבוססת, בין היתר, על העקרונות שנקבעו בחוקים השונים להנצחת אישים, כאמור לעיל, המסדירים את פעילותם של המרכזים שהוקמו למטרה זו ומניחים קווים לניהולם והפעלתם. הנשיא החמישי יצחק נבון אשר נפטר ביום שישי, כ"ד בחשון התשע"ו, ה-6 בנובמבר 2015, מילא שורה ארוכה של תפקידים בחיים הציבוריים בישראל, השפיע השפעה משמעותית על עיצוב דמותה ואופייה של המדינה בשלבי הקמתה בשנות כהונתו של דוד בן גוריון כראש ממשלה, ולאחר מכן בשורה של תפקידים ציבוריים החל מחבר כנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות וכלה בכהונה הרמה של נשיאה החמישי של מדינת ישראל. בנוסף, היה נבון סופר, מחזאי ואיש חינוך שתרם תרומה ניכרת, נטועה ושורשית לחיי התרבות בישראל, בדגש על תרבות יהדות ספרד ושפת הלדינו. המחזה שכתב, "בוסתן ספרדי", היה למחזה המצליח ביותר מאז קום המדינה. הנשיא נבון נולד בשנת 1921 בירושלים. הוא היה בוגר המחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה ובעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בפדגוגיה, תרבות האסלאם, השפה הערבית וספרות עברית. את שירותו הציבורי החל בש"י, שירות הידיעות של ההגנה. לאחר מלחמת העצמאות כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה ועם שובו לישראל שימש כמזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת. בשנת 1952 מונה להיות מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בתפקיד מרכזי זה כיהן נבון יותר מעשור והיה לאיש אמונו של ראש הממשלה הראשון. בשנים שלאחר מכן פעל בתחומי חינוך, וגולת