הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשפ"ג-2023

שאינם מעוניינים או יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הדתי, מוצאים את עצמם ללא חלופה בתרבותם ובלוויית משפחתם וחבריהם. בנישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל. כך, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת יהודים. כמו כן, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הזוגות היהודים החיים יחד בלי להינשא זה לזו עלה פי 5.2 בשנת 2011 בהשוואה לשנת 2000. ולהתרחקות של רבים מהמסורת הדתית. אשר יתקיים לצד מוסד הנישואין, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים. הזוג ייחשבו כנשואים על פי הדין הדתי. בבית משפט לענייני משפחה. העוסקים בהתרה של ברית הזוגיות ומחיקתם של בני הזוג מהמרשם. חלופה אזרחית למיסוד הקשר הזוגי, זוג שיבחר בנישואין דתיים יעשה כן ברצון חופשי ובלב שלם. וקבוצת חברי הכנסת)פ/25/1033(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כיום במדינת ישראל הדרך היחידה ליצור מסגרת משפחתית מוכרת על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי, בהתאמה לדתם של בני הזוג. מציאות זו פוגעת פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם ומונעת מזוגות רבים את האפשרות למסד חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. זוגות אלה, אזרחית. יתרה מכך, זוגות אלה נאלצים לשאת בהוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בנישואים מחוץ למדינה ואף מאבדים את החוויה היסודית של מיסוד הזוגיות שלהם במדינה בה הם חיים, בשפתם, מצוקה זו הובילה למגמה הולכת וגוברת של פיתוח מסלולים עוקפים לנישואין הדתיים הכוללים, בין היתר, את הרחבת מוסד ה"ידועים בציבור" בישראל ואת העלייה הגבוהה במספר הבוחרים להינשא 2019 דווח למרשם האוכלוסין על 550,9 זוגות שערכו נישואים בחו"ל, בהם לפחות אחד מבני הזוג רשום במרשם האוכלוסין. %70 מקרב הרשומים במרשם האוכלוסין שדיווחו בשנת 2011 כי נישאו בחו"ל הם מסלולים אלה יוצרים פגיעה קשה בזכויות היסוד של בני הזוג משום שהם כוללים פתרונות נקודתיים וחלקיים בלבד, ואינם מבטיחים ודאות משפטית ויציבות למערכת היחסים בין בני הזוג, בשונה מזוגות שנישאו בנישואין דתיים. יתרה מכך, היעדרה של מערכת אזרחית מוכרת ופיתוחה של תופעת ה"ידועים בציבור", המאפשרת לבני זוג נשואים לחיות בנפרד ובאופן קבוע עם בני זוג אחרים בלי שהותר קשר ההתחייבות ביניהם, עלולה להציב מכשולים הלכתיים לדורות הבאים. במציאות בישראל, היעדרו של מסלול חלופי למסגרת הדתית מביא להעמקת הקרעים שבין הציבור שומר המצוות ובין זה שאינו מטרתה של הצעת חוק זו היא לאפשר לכל מי שחפץ בכך לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. הצעת החוק נועדה ליצור מוסד משפטי-אזרחי חדש במדינת ישראל מוסד ברית הזוגיות אינו מבקש לקרוא תיגר על הממסד הדתי, להתחרות או להתנגש בו, אלא להיות קשוב ולכבד את חירותם של אלה שאין ביכולתם או ברצונם למסד את חיי משפחתם באופן דתי, לעשות זאת באופן אחר תוך מתן תוקף משפטי-אזרחי להחלטתם. ברית הזוגיות תהווה מסלול מקביל אשר יחיל על בני הזוג שיבחרו בו את מלוא הזכויות והחובות האזרחיות החלות על בני זוג נשואים. זאת, בלי שבני אותן זכויות וחובות יחולו על זוגות שבחרו במסלול של ברית הזוגיות מכוח רישומם במרשם מיוחד, אשר ינוהל באמצעות רשמים שימונו על ידי שר המשפטים, לאחר שנמצאו כשירים להתמנות כשופטים הצעת החוק קובעת מנגנונים אזרחיים בכל הנוגע לעריכת ברית הזוגיות, למילוי הבקשה לעריכת ברית זוגיות ולתנאי הכשירות שצריכים להתקיים אצל בני הזוג. כמו כן, קובעת ההצעה מנגנונים הצעת החוק מגלמת בתוכה הצעת פשרה אשר מבוססת על הצעות חוק רבות שהוצגו לאורך השנים על ידי גורמים שונים – הן מהמגזר הדתי והן מהמגזר החילוני – ומבטאת ניסיון לדו-שיח החותר ליצור מציאות המאפשרת הגשמתן של זכויות יסוד תוך מתן כבוד הדדי לתפישות הערכיות השונות. לאור האמור, יש להניח כי מוסד ברית הזוגיות אף יצליח להוביל לחיזוק מוסד הנישואין הדתי שכן בהינתן הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת עידן רול וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/1127(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת בועז טופורובסקי