הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

בשנת הלימודים התשע"ט, יותר מ-30 תלמידות לא התחילו את שנת הלימודים בבית ספר, בעקבות אי הסכמה של בתי ספר וסמינרים לרשום אותן ללימודים במסגרתם בשל מניעים עדתיים. כמו כן, ישנם תלמידים יוצאי אתיופיה שנשארו בבית ולא התחילו את שנת הלימודים בבית הספר מכיוון שבית הספר לא הסכים לרשום אותם ממניעים עדתיים. לא ניתן להמשיך במצב זה. הצעת חוק זו נועדה למנוע, בין היתר, את המצב שאין להעלותו על הדעת שבו קיימים בתי ספר בישראל שאינם מוכנים לרשום תלמידים ותלמידות לבית ספרם בגלל מוצאם העדתי. סעיף 5)א(לחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000)להלן – חוק זכויות התלמיד(, קובע כדלקמן: "רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה:)1(רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך;)2(קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך;)3(קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך;)4(זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם." סעיף 5)ב(לחוק זכויות התלמיד קובע כי מי שעובר על איסור ההפליה הקבוע בסעיף 5)א(כאמור עובר עבירה פלילית, אך אינו קובע סנקציות נוספות נגד מוסד החינוך. לפיכך, מוצע לקבוע כי מוסד חינוך אשר עובר על איסור ההפליה, ובין היתר אינו מקבל תלמידים בשעריו בשל מוצאם העדתי, לא יקבל תקצוב מהמדינה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מאיר כהן)פ/24/188(ועל ידי חבר הכנסת יום טוב חי כלפון וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/3138(. הצעת החוק זהה לפ/24/3138 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------