חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ''ג-2023

חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק), מסמיך את מבקר המדינה, בתפקידו כנציב תלונות הציבור (להלן – הנציב), לברר תלונה של עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף מבוקר שעניינה התנכלות משום שהודיע על מעשי שחיתות, הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל תקין שבוצעו בגוף שבו הוא עובד או משום שסייע לאחר להודיע כאמור. הנציב מוסמך לתת צו כדי להגן על זכויות המתלונן, ובכלל זה צו לביטול פיטוריו, צו להעברתו למשרה אחרת בשירות מעסיקו או צו לפיצויו, והכול בשים לב לתפקודו של הגוף שבו מועסק המתלונן. החוק מחריג מסמכות הנציב לעניין זה את המשטרה, את שירות בתי הסוהר ואת צבא הגנה לישראל, והנציב אינו רשאי לברר תלונות של שוטרים, סוהרים או חיילים. נראה כי ההצדקה להחרגה זו הייתה קיומם של נציבי קבילות ייעודיים בגופים אלה, אשר אמורים היו לטפל בתלונות האמורות. עם זאת, לגופים אלה חסרות הסמכויות הניתנות לנציב במסגרת החוק, המאפשרות הגנה מיטבית על חושפי שחיתויות. כדי לחזק את ההגנה על שוטרים וסוהרים חושפי שחיתויות בגופים שבהם הם משרתים, שהם גופי אכיפת החוק העיקריים, הבאים במגע ישיר ורב השפעה עם אזרחים, בלא חשש מהתנכלות או מפיטורין, מוצע להרחיב את סמכותו של הנציב ולהחילה על בירור תלונות של שוטרים וסוהרים. יצוין כי בשל אופיים הייחודי והשונה של צבא הגנה לישראל ושל השירות בו לא מוצע להרחיב את סמכות הנציב גם לגבי תלונות של חיילים. בעקבות הרחבת סמכויות הנציב כאמור מוצע לקבוע כי אם שוטר או סוהר הגיש תלונה לנציב וביקש צו הגנה, התלונה לא תידון במקביל על ידי נציב קבילות השוטרים או נציב קבילות הסוהרים, לפי העניין.