הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון - תקופת צינון לשופטים), התשפ"ג-2022

חוק שירות הציבור)הגבלות לאחר פרישה(, התשכ"ט–1969, קובע מספר הגבלות שחלות על עובדי ציבור לאחר פרישתם ובראשן תקופת צינון החלה על אותם עובדי ציבור לפני שיוכלו לקבל משרות או טובות הנאה אחרות ממי שבתפקידם הציבורי הם היו יכולים לקבל החלטות בעניינם. החוק חל על עובדי המדינה, עובדי הרשויות המקומיות, עובדי המועצות הדתיות וכן על עובדי רשימת גופים המנויים בתוספת הראשונה ובהם המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, תאגיד השידור הישראלי, הרשות לבינוי ופינוי אזורי שיקום, המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה, המועצה לענף הלול, המועצה להסדר הימורים בספורט, מפעל הפיס ומועצת הצמחים. תיקון משנת 2012 החיל על גופי אכיפה כגון הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוראות צינון והגבלות מחמירות יותר בשל הרגישות המיוחדת של תפקידם והסמכויות המיוחדות הנתונות בידיהם. לעומת זאת, בשל העובדה שמי שמכהן במשרה שיפוטית אינו נחשב חלק מעובדי המדינה והוראות החוק אינן חלות עליו, נוצר פער תמוה ביותר. כך למשל, בית המשפט העליון דן לאחרונה בסוגיית ה"שבי רגולטורי" שבא לידי ביטוי"ב-"תופעת הדלת המסתובבת", שמכוחה נושאי משרה בכירים לשעבר במגזר הציבורי וברשויות הרגולטוריות מתמנים למשרות בגופים פרטיים, אשר עליהם הם פיקחו בעבר")דנ"א 18/4960 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ)פורסם בנבו, 2021.07.04((. לפסק הדין היו השפעות רבות על מהלך העסקים של חברות הביטוח. בעוד שהפרקליט מטעם מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה שעסק בתיק זה, יהיה מוגבל בתקופת צינון של 3 שנים בטרם יוכל לעבוד באחת מחברות הביטוח שהיו קשורות לתיק, הרי שהשופט שדן בתיק ואף קבע קביעות שהשפיעו על מהלך העסקים של חברות הביטוח, יוכל להתמנות לתפקיד בכיר באחת מהחברות מיד בתום כהונתו, ללא כל הגבלה, ועוד טרם יבשה הדיו על פסק הדין שנתן בעניין. הצעת החוק נועדה להשוות את תקופת הצינון וההגבלות לאחר פרישה בין הפרקליטים וגורמי האכיפה האחרים לבין המכהנים בתפקיד שיפוטי. בשל העובדה ששופטים, בניגוד לעובדים בכירים אחרים בשירות המדינה, מכהנים ללא הגבלה עד מועד הפרישה שלהם בגיל 70, הפגיעה שיש במגבלה ארוכה על המשך הקריירה שלהם קטנה בהרבה. בנוסף, מוצע כי לעניין זה לא ניתן יהיה לקבל החרגה מההגבלות מכוח החלטה שבשיקול דעת ועדת ההיתרים המוקמת על פי סעיף 11 לחוק, משום שבראשה עומד שופט. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן)פ/24/3336(. הצעת החוק זהה לפ/24/3336 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------