הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג-2022

ההרחבה שהוצא במקור בשנת 2008 ונועד לחול על מעסיקים ועובדים מן השורה בישראל. בארץ, קל וחומר כשמדובר בעובדים זרים השוהים בארץ שלא כדין. במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, וגם אם הוא מוגדר כמי "שמרכז חייו" בארץ מוצאו. בענף הבניין, או חברת סיעוד(. בדרך כלל, יחידים המעסיקים עובדים זרים למטרות סיעוד הם קשישים, הזרים בקרן פנסיה, והתכלית של הפנסיה – מתן קצבה בגיל פרישה אינה מתממשת. לפיכך ומאחר הטלת חובת תשלום פנסיה לעובד על יחיד המעסיק עובד זר בתחום הסיעוד היא פועל יוצא של מתן צו חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, מגדיר עובד זר כעובד שאינו אזרח ישראלי או תושב בישראל. למדינה אין כל כוונה לקלוט את העובדים הזרים בסיום שהותם בארץ, ולעובד אין כל כוונה להשתקע צו ההרחבה חל על כל עובד ומעסיק שאין לגביו הסדר מיטיב. זאת, גם אם העובד הוזמן מראש לתקופת זמן קצובה ולמטרה ספציפית שבסיומה הוא מתחייב לעזוב את הארץ, גם אם הוא אינו רשום יצוין כי המחוקק בסעיף 1יא לחוק וגם מחוקק המשנה בתקנות עובדים זרים)פיקדון לעובדים זרים(, התשע"ו–2016, לא מצאו לנכון להטיל על יחיד המעסיק עובד זר בתחום הסיעוד חובת פיקדון שהיא דרך להבטיח זכויות סוציאליות של העובד, במובחן מזו המוטלת על מעסיקים אחרים של עובדים זרים)כגון חולים סיעודיים, חולים כרוניים ואנשים עם מוגבלות הזקוקים מסיבות רפואיות לטיפול סיעודי צמוד בביתם, והעסקת עובד זר היא החלופה הריאלית היחידה מבחינתם. בפועל לא ניתן לבטח את העובדים והתכליות של הפרשות למטרת פנסיה אינן מתקיימות, בפועל מדובר בתוספת שכר פיקטיבית