חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 262 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), מי שהוא תושב ישראל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אף אם הופקה מחוץ לישראל. עם זאת, אדם כאמור עשוי להיות חייב בתשלום דמי ביטוח סוציאלי גם במדינה שבה הפיק את הכנסתו. כדי להסדיר את סוגיית הגבייה הכפולה של תשלומי ביטוח סוציאלי, כרתה מדינת ישראל אמנות עם מדינות שונות שבהן, בין היתר, הוראות בדבר מניעת כפל תשלום. ואולם, תושבי ישראל שיש להם הכנסה מעבודה או ממשלח יד במדינות שלישראל אין עימן אמנה בנושא, כגון ארצות הברית, עשויים להיות מחויבים בכפל דמי ביטוח סוציאלי. זאת ועוד, ככלל הכנסה המופקת במדינה אחרת אינה מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד הכנסה מעבודה או ממשלח יד אלא בתשלום בעד הכנסה פסיבית, ועל כן אינה מזכה את מקבל ההכנסה בישראל בכיסוי ביטוחי לגמלאות המחליפות שכר, כגון גמלאות בענף אימהות ובענף נפגעי עבודה. כדי למנוע גבייה כפולה כאמור, מוצע להוסיף לסעיף 350 לחוק, הקובע סוגי הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי, הכנסה שמקורה בעבודה או במשלח יד מחוץ לישראל ומשולמים בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה אחרת. כלומר, על הכנסה זו ישלם תושב ישראל דמי ביטוח סוציאלי רק מחוץ לישראל, ובישראל הוא יחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי בסכום המזערי, כאילו אין לו 2201411); הועברה לוועדה ביום א' באב התשפ"ג (19 ביולי 2023). הכנסה מעבודה. יצוין כי אין בהסדר המוצע כדי להשפיע על החבות בתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי, כפי שהסדרת הנושא באמנות לביטחון סוציאלי אין בה כדי להשפיע על החבות בתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי. מוצע לסייג את הפטור המוצע בשני מקרים: תושב ישראל שהוא עובד שכיר שמפיק הכנסה מעבודה מחוץ לישראל אשר גם מעסיקו הוא תושב ישראל וחוזה העבודה ביניהם נכרת בישראל; עצמאי שבאותה שנת המס הפיק את הכנסתו כעצמאי הן בישראל והן מחוץ לישראל – בשל הקושי להפריד בשומת המס השנתית בין הכנסות שהופקו בארץ ובין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל. מטבע הדברים, אם מתקיים סייג מהסייגים כאמור וההכנסה מחוץ לישראל אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל, המבוטח יהיה זכאי לכיסוי ביטוחי גם לעניין גמלאות המחליפות שכר. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא 20 מיליון שקלים חדשים בשנה. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.