הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התשפ"ג-2022

מאז תקופת השלטון העותמאני בארץ ישראל ועד תום תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, התקיים מאבק הרואי של כל חברי הארגונים והמחתרות, שפעלו למען ביטחון היישוב היהודי, ונלחמו בהתנכלויות ובאיום הפיסי עליו וקיימו פעולות של העפלה והתיישבות. פעילות הארגונים והמחתרות תרמה לסיומו של השלטון הבריטי בארץ ישראל, לחיזוקו הפנימי של עם ישראל, להתפתחותו ועיצובו של כוח צבאי במדינת ישראל ויצרה את הבסיס לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ועצמאית. לוחמי המחתרות היו המסד לכוחות הביטחון אשר לחמו במלחמת העצמאות והבטיחו את הניצחון על כל צבאות ערב. עם השנים מניינם של חברי כל המחתרות החיים בקרבנו הולך ומתמעט. שנת השבעים להקמת מדינת ישראל היא העיתוי ההולם והראוי ביותר לחקיקת חוק להנצחת מורשת המחתרות. מטרות החוק הן להנחיל לדורות הבאים את מורשתן של כל המחתרות שפעלו בארץ ישראל מתקופת השלטון העותמאני ועד ימי המנדט הבריטי, פעילותן ותרומתן המכרעת להקמת המדינה, להטמיע את מורשת המחתרות בזיכרון הלאומי ולתמוך במוסדות ציבור הפועלים לקידום מטרות החוק. על כן, מוצע להקים מועצה ציבורית להנצחת המחתרות שבין היתר תייעץ לראש הממשלה בכל הנוגע ליישום החוק ולביצועו, לעניין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, תקבע מתכונת לשילוב הנצחת חברי המחתרות, ותכין תכנית רב שנתית למחשוב ולשימור דיגיטלי של המורשת וההנצחה של כל מחתרת. כן מוצע לקבוע כי אחת לשנה ביום י"א באייר, יקוים יום לציון תרומתן וחשיבותן של המחתרות במאבק על הקמת המדינה. היום יצוין במערכת החינוך ובצה"ל, בבית הנשיא ובכנסת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/3140(. הצעת החוק זהה לפ/24/3140 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------