הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשפ"ג-2022

ביום 2014.3.12 פורסמה מטעם הממשלה הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשע"ד–2014)הצ"ח מ-859()להלן – הצעת החוק הממשלתית(. בהצעת החוק הממשלתית מוצע להשאיר על כנו את מנגנון קביעת נקודות הרעייה והקצאת היתרי הרעייה שקיים היום, אך לקבוע כמה שינויים חשובים: העברת הסמכות למתן ההיתרים לוועדה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר; הגברת השקיפות והשוויון בהקצאת ההיתרים; עידוד כניסת דבוראים חדשים לענף; והוצאת מקרקעין שבבעלות פרטית ממנגנון ההיתרים. לפי הצעת חוק זו, יש אכן מקום להסדיר את חלוקת הצוף הגדל במקרקעי ציבור, ככל חלוקת משאב ציבורי. עם זאת, יש לראות כמקרקעי ציבור לעניין זה אך ורק שטחים שאינם מוחזקים על ידי אדם המעבד אותם עיבוד חקלאי ומצמיח בהם גידולים. בכל קרקע הנתונה לעיבוד חקלאי פרטי יש לאפשר גידול דבורים חופשי, ואין הצדקה להבחנה בין מקרקעין שבבעלות פרטית ובין מקרקעי ציבור שהוקצו למחזיקים פרטיים למגורים או לעיבוד חקלאי בחוזי שכירות או חכירה. יש לזכור כי המדינה מקדמת, באופן כללי, את השוואת מעמדן של קרקעות מוחכרות למעמדן של קרקעות פרטיות, והדבר בא לידי ביטוי גם בפסיקת בתי המשפט. בנוסף, חלוקת משאב הצוף שהופק על ידי עיבוד חקלאי פרטי על ידי המדינה נוגדת עקרונות של קניין, חופש עיסוק ותחרות חופשית. משטר חלוקת ההיתרים לשימוש במשאב הצוף הוא ייחודי למדינת ישראל, ואינו נהוג גם במדינות צפופות ברחבי העולם. בהצעת חוק זו מוצע אפוא לקבוע כי "מקרקעי ציבור" יוגדרו כמקרקעין שלא הוקצו לאדם לשם מגורים או לעיבוד חקלאי בחכירה או שכירות, ורק לגביהם יחולו ההוראות לעניין נקודות להצבת כוורות וההיתרים. לפי המוצע, מקרקעין פרטיים או מקרקעי ציבור שהוקצו לעיבוד ומגורים פרטיים יהיו נתונים לרעייה חופשית, בכפוף לחובת רישום. לשם כך יוקם מרשם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיאגד את כל הנתונים לגבי כל הכוורות המוצבות לרעייה בשטחים פתוחים בישראל. כל מגדל יהיה חייב לרשום את כוורותיו ואת מקום הצבתן, את מועדי ההצבה ותקופתה, את מספר הכוורות, דרך סימונן ופרטי ההתקשרות עמו. הצבת כוורות תותר רק בחלוף שישים ימים מיום הפרסום, והמרשם יודיע לדבוראים סמוכים על הרישום החדש. מרשם זה ישמש בראש ובראשונה כלי אפקטיבי להתמודדות עם מחלות זיהומיות ומניעת התפשטותן. בנוסף לכך, המרשם יתרום ליעילות המנגנון החופשי, בכך שיאפשר לדבוראים לכלכל את מעשיהם מראש, לתאם ביניהם את חלוקת השטחים באופן שקוף ולהגיע להסכמות לטובת כולם. בד בבד, יאפשר המרשם מעקב אחר כוורות גנובות והתמודדות עם פורעי חוק. באשר לאופן חלוקת ההיתרים, מוצע לקבוע כי ייעשה באמצעות מכרז, ולא על-פי שיקול דעתה של ועדה. מנגנון מכרזי יהיה שקוף יותר, הוגן יותר, ויעיל יותר מבחינה כלכלית, שכן יקצה את המשאבים למי שעבורו הם משתלמים ביותר. מוצע כי עיקר המשקל יהיה לערך הכלכלי שיוצע עבור נקודה, יחד עם משקל נמוך לשיקולים נוספים. כן מוצע להגביל את מספר הנקודות להצבת כוורות שיכול כל דבוראי "לאבד" במכרז מדי שנה לעומת השנה הקודמת.