הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - הגבלת זכות העמידה)

נדרש עותר להוכיח כי יש לו עניין אישי, ממשי וישיר בעתירה, ועותרים נדחו אם נמצא שאין סכסוך)1970(. סכסוכים משפטיים בין האדם והרשות למערכת שלטונית מקבילה לרשויות הנבחרות. להיכנס בנעלי הממשלה והכנסת – גם במקרים שבהם אין גורם שנפגע מההחלטה. מטרתה של הצעת חוק יסוד זו היא החזרת המגבלות על "זכות העמידה" שהיו נהוגות בישראל בעבר. דרישת "זכות עמידה" ממי שעותר לסעד מבית המשפט מהווה מנגנון איזון חשוב בין הרשויות. בעבר משפטי שדורש את התערבות בית המשפט ראו למשל בג"ץ 70/40 בקר נגד שר הביטחון פ"ד כ"ד)1(238 מאז שנות השמונים של המאה הקודמת נשחקה למעשה בבית המשפט העליון הדרישה לזכות עמידה, ושופטיו פתחו את דלתות בתי המשפט לכל עותר)ראו את דברי השופטת ברק-ארז בבג"ץ 20/4956 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד כנסת ישראל בפסקה 2)פורסם בנבו, 2020.08.20((. כתוצאה מכך השתנה אופיו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. הוא הפך מגוף שעניינו הכרעת שחיקת הדרישה לזכות עמידה בישראל הפרה את האיזון בין הרשויות. הבטחת מעמד לכל "עותר ציבורי" מסירה את מגבלת הפסיביות המוסדית ומאפשרת לבית המשפט לדון בכל נושא. בית המשפט הפך לערכאת ערעור על כל החלטה שלטונית ומוצא את עצמו מוצף בעתירות שדורשות מהשופטים