הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ה-2025

כללי שוק הקנאביס למטרות רפואיות בישראל גדל והתרחב במידה ניכרת בשנים האחרונות. כיום בישראל עשרות אלפי מטופלים משתמשים בקנאביס למטרות רפואיות להקלה ולטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות. במקביל התפתחה תעשייה מגוונת, המעסיקה עובדים רבים, של חוות לגידול קנאביס ומפעלים לייצור מוצרי קנאביס. בשנת 2023, במסגרת תיקון לתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם–1970, נקבע כי חלק ממטופלי הקנאביס הרפואי יידרשו למרשם לקנאביס חלף רישיון שימוש בקנאביס שהיה ניתן עד אז. לגבי התוויות רפואיות מסוג פוסט־טראומה וכאב נקבע כי השימוש בקנאביס רפואי למטופלים בהתוויות אלה יישאר במסגרת רישיונות שנותן משרד הבריאות לפי הנהלים שקבע. השינויים הרבים והנהלים שקבע משרד הבריאות לאורך השנים הובילו לקשיים רבים ומהותיים אצל המטופלים, הרופאים והתעשייה, ובהם עלייה ניכרת במחיר לצרכן של הקנאביס למטרות רפואיות, קושי לשמור על רצף טיפולי, פגיעה באיכות המוצרים ואסדרה כבדה ומעורפלת המקשה על כל הנוגעים בדבר. רופאים נמנעו מהפניית מטופלים לטיפול בקנאביס, חוקרים נמנעו מעריכת מחקרים מדעיים בתחום ומגדלים ויצרנים התקשו לייצא קנאביס אל מחוץ לישראל. מלבד הקשיים שגרמה הרפורמה עצמה, אי־הסדרתה בחקיקה עוררה גם היא קושי: הנהלים שונו תדיר על ידי משרד הבריאות ללא ביקורת פרלמנטרית, וכל העוסקים בתחום התקשו להבין וליישם את כלל הדרישות המורכבות והמסועפות. הצעת החוק נועדה להסדיר בחקיקה ראשית את העיסוק בקנאביס למטרות רפואיות, ובכלל זה את כל השלבים בשרשרת הגידול והייצור של קנאביס למטרות האלה, הפיקוח והבקרה על איכות הקנאביס, להבטיח מחקר מדעי מעמיק בקנאביס ולתרום להפחתת מחירים ולפתיחת השוק לייצוא. כל אלה נועדו לאפשר למטופלים מקור אספקה ראוי של קנאביס למטרות רפואיות, תוך שמירה על ביטחון הציבור ומניעת זליגתו של הסם שלא למטרות רפואיות. מטרת הצעת החוק היא להטמיע באסדרה הקיימת תיקונים הכרחיים להקלת המצוקה בתחום זה, שפוגעת הן בזמינות ובאיכות הטיפול בקנאביס הרפואי לנזקקים לו והן בעסקים, הסובלים מאסדרה משתנה תדיר, מחסמים רבים ומשוק לא יציב. סעיפים מוצע לקבוע את מטרת החוק כאמור ואת 1 ו־2 ההגדרות שבהן נעשה שימוש, ובהן "מוצר קנאביס" ו"קנאביס". קנאביס מוגדר כקנבוס כהגדרתו בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים), המשמש לצרכים רפואיים ולמחקר; מוצר קנאביס הוא מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס שמשרד הבריאות אישר להפצה ולשימוש, ולמעט תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981. סעיף 3 מוצע לקבוע כי כל עיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יהיה טעון רישיון, וזה יינתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים ולפי הוראות חוק זה, לפי העניין. עוד מוצע כי הגבלה כמותית לעיסוק בקנאביס תיקבע ברישיון על פי בקשת בעל הרישיון לפי סוג הרישיון 1 ק"ת התשמ"א, עמ' 639. 2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 27, עמ' 526. 3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694. המבוקש ומוצר הקנאביס המתאים, למעט במקרים חריגים שבהם יוכל המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד שהוא יסמיך לעניין זה (להלן – המנהל) לקבוע כמות אחרת, ובלבד שינמק בכתב את החלטתו. סעיף 4 מוצע כי על כל רישיון עיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יחולו תנאים המפורטים בתוספת השנייה, לפי העניין. בתוספת השנייה מפורטים תנאי סף אשר בהתקיימם יינתן למבקש אישור ראשוני, ועל פיו הוא יוכל להתחיל לפעול לשם מילוי אחר התנאים לקבלת רישיון. לאחר שימלא גם אחר תנאים נוספים המפורטים בתוספת השנייה, יינתן למבקש רישיון קבוע. בין היתר מוצע לקבוע כי כל מבקש רישיון לעיסוק בקנאביס יהיה אזרח ישראלי מעל גיל 25 או תאגיד הרשום בישראל וכי עליו לעבור בדיקת מסוכנות פלילית על ידי משטרת ישראל. סעיף 5 מוצע לקבוע תקופות תוקף מזעריות לרישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות, כדי לצמצם את האסדרה המוטלת על בעל הרישיון. מוצע כי בשלב הראשון הרישיון יינתן לתקופה של שנה לכל היותר, שתהווה מעין תקופת ניסיון. המנהל רשאי להאריך את תוקף הרישיון בתקופה נוספת של שנה לכל היותר מנימוקים שיירשמו. ככל שבעל הרישיון ימלא אחר דרישות החוק ויגיש בקשה לחידוש הרישיון, יינתן לו בשלב השני רישיון לתקופה של שלוש שנים. סעיף 6 מוצע לאסור במפורש מתן רישיון לגידול קנאביס למטרות רפואיות לשימוש עצמי. העיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יהיה לבעלי רישיון בלבד ולמטרות עסקיות. סעיף 7 מוצע להסדיר את אופן הגידול והייצור של קנאביס למטרות רפואיות כך שייעשה בהתאם לנוהלי משרד הבריאות ולתקנים המפורטים בתוספת הראשונה ומסדירים את אופן הגידול, הייצור, האבטחה, הרישיונות והייבוא, לפי העניין. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול של הכנסת (להלן – הוועדה המיוחדת של הכנסת) הוספה או גריעה של נהלים מהתוספת הראשונה, וכן תבחן אפשרות לעגן במסגרת התוספת הראשונה גם תקנים בין־לאומיים בתחום הקנאביס למטרות רפואיות, ובהם תקן האיחוד האירופי בנושא, לרבות לעניין רמת שאריות הדברה מותרת במוצר קנאביס לפי הוראות סעיף 11 להצעת החוק (GMP–EU). סעיף 8 מוצע להבהיר כי הוראות החוק אינן פוטרות מקבלת היתר הנדרש על פי דין למבנים, קיימים או מתוכננים, המיועדים להיות אתרי גידול קנאביס למטרות רפואיות, לרבות עמידה בדרישות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. סעיף 9 מוצע לקבוע את תנאי האיכות הכלליים של קנאביס למטרות רפואיות. מוצע כי הדברה של קנאביס למטרות רפואיות, ככל שתיעשה, תיעשה בהתאם להוראות הקבועות כיום בתקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), התשל"ז–1977. סעיף 10 עוד מוצע לקבוע כי בגידול של קנאביס למטרות רפואיות לא יוגבל ריכוז החומרים הפעילים, ואילו בתהליך הייצור של מוצר קנאביס למטרות רפואיות ריכוז החומרים הפעילים יוגבל לפי הוראות התוספת השלישית, ובה מוצע לקבוע כי רמת החומר הפסיכו־ אקטיבי העיקרי בקנאביס, טטראהידרוקנאבינול (להלן – THC), תהיה מוגבלת עד לשיעור של %24 (עם אפשרות סטייה של %10) ורמת החומר מסוג CBD תהיה מוגבלת עד לשיעור של %30 (עם אפשרות סטייה של %10). סעיפים מוצע לקבוע כי מוצר קנאביס למטרות רפואיות 1 1 ו־12 יעבור בדיקות מעבדה כדי לוודא רמה תקינה של שאריות חומרים, בהתאם להוראות שר הבריאות ובהתאם לתקינה בין־לאומית. אם המוצר אינו עומד ברמה שתיקבע תעבור האצווה הליך השמדה. הליך ההשמדה ייעשה בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת (להלן – ועדת הבריאות). סעיפים מוצע להטיל על בעל רישיון קנאביס חובות 3 1 ו־14 דיווח על פגם בהליך הגידול או הייצור של הקנאביס או על תופעות לוואי חריגות שהתגלו בעקבות השימוש בקנאביס, שמטרתן להבטיח את איכות המוצרים וכן רצף טיפולי למטופלים, הכול בהתאם להוראות המנהל. סעיף 15 מוצע לקבוע כי אריזה של קנאביס תיעשה בתנאים נאותים, בהתאם לנוהלי משרד הבריאות ולתקנים המפורטים בתוספת הראשונה. האריזה הסופית של המוצר תיעשה באתר ייצור, שלא כמו אריזה זמנית של תוצרת חקלאית שיכול שתיעשה גם באתרי הגידול. סעיפים מוצע לקבוע הוראות לעניין סימון מוצר קנאביס 6 1 עד 18 למטרות רפואיות והרכב החומרים במוצר. מוצע לקבוע כי על גבי האריזה יצוינו באופן מדויק כמה פרטים המפורטים בתוספת הרביעית, ובכלל זה קטגוריית ריכוז החומרים הפעילים במוצר וסמלילים לגבי הליכי הדברה והליכים להורדת עומס מיקרוביאלי. עוד יופיע על גבי האריזה קוד QR לסריקה אשר יפנה לתעודת האצווה באתר היצרן, ובה יפורטו בין השאר תאריך הקציר של הקנאביס, תאריך ייצור המוצר וסוג ההדברה. במקום בולט על גבי האריזה יצוין התאריך האחרון לשימוש במוצר בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות באישור ועדת הבריאות – שישה חודשים לפחות מיום אריזתו או מועד מאוחר יותר שיקבע המנהל לאחר שהוכחה עמידות המוצר בבדיקות שיקבע. לכל מוצר קנאביס יצורף עלון לצרכן לפי הוראות שיקבע המנהל. סעיף 19 כדי להקל על המטופלים את השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, מוצע להרחיב ולעגן את המעבר ממשטר של רישיונות לשימוש בקנאביס לשימוש במרשמים למוצרי קנאביס שירשמו רופאים, כפי שנעשה לגבי חלק מההתוויות, לפני כשנה, בתיקון לתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם–1970. מוצע לקבוע כי רופא מומחה, 7 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594. למעט מומחה ברפואת משפחה או ברפואת ילדים, שעבר קורס קנאביס במסגרת לימודי הרפואה שלו או קורס קנאביס שהמנהל הכיר בו כמפורט בתוספת החמישית, יוכל לרשום מרשם לקנאביס הן במסגרת עבודתו בקופת חולים או בבית חולים ציבורי והן במסגרת פרטית. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה המיוחדת של הכנסת אפשרות להוסיף בדיקת מסוכנות פלילית שתערוך המשטרה לרופאים שעוסקים במתן מרשמי קנאביס, בדומה לבדיקת המסוכנות שנערכת לכל העוסקים האחרים בתחום ולכל בעלי הרישיונות. מוצע לקבוע כי מרשם יירשם על ידי רופא מומחה שעיסוקו הוא באחת מההתוויות שקבעה ועדה שהוקמה על ידי שר הבריאות לפי הוראות סעיף 20. הרופא המומחה כאמור יוכל לחרוג מאמות המידה שקבעה הוועדה ולרשום קנאביס גם למטופלים שאינם נכללים בגדר ההתוויות שנקבעו, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ומטעמים שיירשמו. המרשם יהיה אלקטרוני ויתועד במערכת הממוחשבת של הרופאים ובתי המרקחת, כדי למנוע שימוש כפול במרשמים לקנאביס וזיוף מרשמים. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם רופא מומחה החליט שלא לרשום קנאביס למטופל שביקש זאת, יהיה עליו לתעד את החלטתו בתיק הרפואי של המטופל, כדי למנוע ניסיונות לפנות לרופא אחר, שאינו יודע שהבקשה סורבה, לשם קבלת מרשם לטיפול בקנאביס. עוד מוצע, כדי להקל על המטופלים בשמירה על הרצף הטיפולי, לאפשר גם לרופאים מומחים ברפואת משפחה או ברפואת ילדים שלא מתקיימים בהם התנאים האמורים, לרשום מרשם המשכי לקנאביס למטרות רפואיות, אם הוא נרשם בהתאם לטיפול שנתן רופא מומחה, ובלבד שיירשם לתקופות מוגבלות שאינן עולות במצטבר על שלוש שנים מיום שהסתיימה תקופת המרשם המקורי. כך, בתום שלוש שנים לכל היותר יראה המטופל רופא מומחה, וזה יבחן את המשך הטיפול בו בקנאביס. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה המיוחדת של הכנסת האם להותיר את האפשרות לתת מרשם המשכי לרופאים מומחים ברפואת משפחה או ברפואת ילדים, או לקבוע כי גם המרשמים ההמשכיים יינתנו רק על ידי רופאים מומחים שאינם מומחים ברפואת משפחה או ברפואת ילדים. כדי לסייע למטופלים, מוצע לקבוע כי קופות החולים יקימו מוקד טלפוני שבו יינתנו מענה והדרכה למטופלים על ידי רופאים, אחים או רוקחים שעברו הכשרה מתאימה, עלות הקמת והפעלת המוקד והדרך לשיפוי קופות החולים על עלויות אלה ייבחנו גם הם בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. סעיף 20 מוצע לקבוע כי תוקם ועדה רפואית להתוויות שתקבע את אמות המידה להתוויות הטיפול הרפואי בקנאביס למטרות רפואיות. הוועדה תורכב מחמישה חברים – שלושה עובדי משרד הבריאות ושני רופאים מומחים, כשאחד מהם יהיה נציג האיגוד המקצועי של תחום הרפואה הרלוונטי להתוויה שבה תדון הוועדה האמורה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה המיוחדת של הכנסת את הבקשה להוסיף לוועדה הרפואית גם שני נציגי ציבור שישמשו כמשקיפים ואת דרך הבחירה של אותם נציגים. סעיף 21 כדי למנוע זיופי מרשמים או שימוש חוזר באותו מרשם, מוצע לקבוע כי ניפוק מוצר קנאביס למטרות רפואיות ייעשה בידי רוקח, בכל בית מרקחת בעל רישיון ובכפוף להצגת מרשם אלקטרוני. לאחר ניפוק המוצר, הרוקח יציין זאת במערכת באופן שלא יאפשר שימוש נוסף באותו מרשם. כן מוצע כי הוראות הניפוק שיחולו על סמים מסוכנים שהם תרופות אופיאטיות ויכנסו לתוקף ביום י"ד באדר התשפ"ו (3 במרץ 2026) יחולו גם על ניפוק של קנאביס על פי מרשם (הוראות אלו נקבעו בתקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ה–2025, מיום ג' באדר התשפ"ה (3 במרץ 2025), שם נקבעה בתוספת השישית לתקנות האמורות רשימת תרופות אופיאטיות שעליהן יחולו הוראות התיקון). סעיף 22 מוצע לקבוע כי אוצר המדינה יממן את הטיפול בקנאביס למטרות רפואיות עבור ילדים חולי אפילפסיה עד גיל 12. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה המיוחדת של הכנסת את האפשרות להרחיב את המימון שיינתן לקבוצות מטופלים נוספות, ובהם חולים אונקולוגיים, חולי אפילפסיה מעל גיל 12, חולים במחלות מעי, חולים במחלות ניוון ופגיעה בשרירים וכן למי שאובחן כאדם עם אוטיזם. כמו כן, תדון הוועדה המיוחדת של הכנסת בנושא 8 ק"ת התש"ם, עמ' 180. 9 ק״ת התשמ״א, עמ' 292. הפיקוח על מחירי מוצרי קנאביס למטרות רפואיות ותבחן החלה של מנגנון פיקוח מתאים שיבטיח מחיר סביר של המוצרים לכלל המטופלים. סעיף 23 מוצע לקבוע כי שינוע של מוצר קנאביס למטרות רפואיות ממקום למקום ייעשה בתנאים נאותים, בהתאם לנוהלי משרד הבריאות ולתקנים המפורטים בתוספת הראשונה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית יבחנו הוראות האבטחה שצריכות לחול על קנאביס רפואי וכן תבחן הדרך לקבוע הוראות אלה. סעיף 24 כדי להקל את ביצועם של מחקרים בקנאביס למטרות רפואיות, מוצע לקבוע כי עורך המחקר יידרש להיות בעל רישיון לעריכת מחקר שייתן לו המנהל או בעל רישיון אחר לקנאביס רפואי. לשם כך יידרש עורך המחקר, כמפורט בתוספת השנייה, להחזיק במקום ובמכשור מתאימים שאישר המנהל לעריכת מחקר בתחום הקנאביס. כמו כן, עליו להיות בעל ניסיון בעריכת שני מחקרים לפחות בתחום הקנאביס או להיות בעל רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות. מלבד הרישיון, יידרש עורך המחקר לאישורים המקובלים בביצוע מחקרים רפואיים שנעשים בבני אדם או בבעלי חיים: למחקר הכולל ניסוי רפואי בבני אדם יידרש אישור ועדת הלסינקי, ולמחקר הכולל ניסוי בבעלי חיים יהיה עליו לעמוד בהוראות חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994. סעיפים מוצע להסדיר את בדיקות המעבדה שיבוצעו 5 2 ו־26 בקנאביס למטרות רפואיות. ראשית, מוצע לקבוע כי מעבדה שתבצע בדיקות כאמור תהיה אחת מהמעבדות שקבועות בהצעת החוק ובהן מעבדה בעלת הסמכה ורישיון מאת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997, מעבדה שתבדוק חומרי הדברה וקיבלה פטור מהסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או מעבדה שנמצאת בתוך מפעל בעל רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות שמפוקחת על ידי משרד הבריאות. מעבדה שתבצע בדיקות לעניין הימצאות שאריות חומרי הדברה תידרש לקבל גם אישור ממשרד החקלאות וביטחון המזון. שנית, מוצע כי החובה לביצוע בדיקות לקנאביס למטרות רפואיות תהיה בהתאם למפורט בתוספת השישית להצעת החוק, כלומר רק לאחר אריזת המוצר וטרם יציאתו לשיווק. סעיף 27 כיום, אישור עובדים אצל בעלי רישיון בתחום הקנאביס נעשה כחלק מהרישיון של בעל הרישיון, ולכן כל עובד ועובד נדרש לעבור הליך אישור ארוך ומורכב במסגרת מתן הרישיון. כדי לפשט את ההליכים מוצע לקבוע כי לשם אישור העובדים יידרש בעל רישיון רק לקבל אישור מהמשטרה בדבר הערכת המסוכנות הפלילית של העובד. במסגרת הערכת המסוכנות הפלילית תבחן המשטרה אם אין מניעה להעסקת העובד מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. מוצע לקבוע את הזמנים המרביים להליך זה ולהוצאת אישור המשטרה להעסקת העובדים. מוצע כי כל בעל רישיון ימנה מטעמו גורם מרכז, שפרטיו יועברו למנהל, והוא יהיה הגורם האחראי לקבלת אישורי המשטרה. לשם קבלת האישור, יפנה הגורם המרכז למנהל לכל היותר אחת לחודש, ויצרף לפנייה פרטים מזהים של העובדים שהעסקתם מתבקשת. מוצע לקבוע פרקי זמן קצרים להליך הבדיקה (חמישה ימים מיום קבלת פרטי העובד לפניית המנהל למשטרה ו־14 ימים לתשובת המשטרה, למעט במקרים חריגים, שבהם תשובתה תימסר בתוך 45 ימים). תגובת המשטרה על הבקשה להעסיק עובד תימסר בין שהיא מתנגדת למינוי ובין שאינה מתנגדת. ככל שהמשטרה אינה מתנגדת להעסקה, האישור יהיה תקף לשנה לכל הפחות, אלא אם כן התקבל לגבי העובד מידע חדש שיש בו כדי למנוע את המשך העסקתו והמשטרה הודיעה על כך למנהל. מוצע לקבוע כי עובד יוכל לעבור בין מעסיקים בעלי רישיון ללא צורך באישור משטרה חדש כל עוד אישורו תקף. הגורם המרכז יעביר למנהל אחת לשלושה חודשים רשימה של כל העובדים שקיבלו אישור משטרה, וכן יעדכן אותו בדבר כל גריעה או הוספה של עובד לרשימה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה המיוחדת של הכנסת במנגנון המוצע ובין השאר תבחן האם לקבוע מגבלה לגבי גיל העובדים בתחום, את האפשרות להעביר את סמכות אישור העובדים למשרד לביטחון לאומי ולקבוע שסמכותו תהיה בלעדית ללא מעורבות משרד הבריאות, וכן להוסיף מנגנון השגה של עובדים בתעשיית הקנאביס או של בעל הרישיון על ההחלטות בעניין אישור המשטרה. כמו כן, תבחן הוועדה המיוחדת של הכנסת האם השינויים שהוכנסו בפועל בהליך אישור העובדים פישטו את ההליך והאם נותר צורך לקבוע את המנגנון האמור בחקיקה. סעיפים כדי להקל על ייצוא קנאביס מחוץ לישראל, 8 2 ו־29 מוצע לקבוע כי בעל רישיון שמעוניין לגדל ולייצר קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא יידרש לעמוד בתקן הייצור הישראלי (GMP–IMC), שאיננו נדרש במדינות מסוימות. עוד מוצע לקבוע כי מי שהוא כבר בעל רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יוכל לקבל היתר ייצוא לאחר שימסור למנהל שני מסמכים בלבד: הצהרה על כוונתו לייצא קנאביס למטרות רפואיות בהתאם לנוהל שייקבע; היתר ייבוא שנתנה לו הרשות המוסמכת במדינת היעד או מי מטעמה. כדי למנוע פגיעה בקנאביס שמופץ בישראל, שנדרש כאמור לעמוד בתקנים הישראליים, מוצע לקבוע כי ייצור או גידול של קנאביס שאינו עומד בתקינה הישראלית ייעשה בהפרדה תהליכית ולא תותר הפצתו בישראל. לשם עמידה בהוראות האמנה הבין־לאומית לסמים מסוכנים, מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע הוראות לעניין פיקוח ובקרה על הליך ייצוא הקנאביס, מגידולו ועד לשינועו לנמל. סעיף 30 מוצע לבצע התאמות בפקודת הסמים המסוכנים שנדרשות בשל ההסדר המוצע, ובפרט בפרק ג'1 לפקודה, שעניינו עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר. מוצע לקבוע שעובד לא יידרש להיות בעל רישיון לעסוק בקנאביס לפי הפקודה, ויחולו עליו הוראות ההסדר המוצע לעניין אישור המשטרה בדבר הערכת מסוכנות. לעניין בדיקת מסוכנות פלילית, מוצע לקבוע כי מבקש רישיון לעיסוק יידרש לקבל אישור, ואם הוא תאגיד, האישור יינתן גם לגבי בעל עניין או נושא משרה בו. עוד מוצע לקבוע כי אם יחול שינוי בתנאי הרישיון שמחייב בחינה מחודשת של אישורים כאמור, יפנה המנהל לקבלת המלצה חדשה, והיא תכלול רק את הפרטים החדשים. עוד מוצע לשנות את הגדרת הקנבוס בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים ולקבוע כי שמן המופק מזרעיו של כל צמח מסוג קנבוס והחומר Cannabidiol (CBD) או כל נגזרת מבנית של חומר זה, אשר ריכוז הכמות המצרפית של דלתה־טטראהידורו–קאנאבינולים (THC) או כל נגזרת מבנית של חומר זה בו, אינו עולה על %3.0, לא ייחשבו סם מסוכן לפי הפקודה. באופן הזה ניתן יהיה להשתמש ב– CBD על נגזרותיו השונות במוצרים שונים לרבות בתעשיית התמרוקים, תוספי המזון והמזון, ללא הגבלות שיוטלו על חומר זה כסם מסוכן. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה המיוחדת של הכנסת שוב את ההחרגה האמורה, לרבות ההשלכות התקציביות שלה. כן מוצע להעביר את הקנאביס ואת החומר הפעיל בו (THC) מחלק א' של התוספת הראשונה לפקודה לחלק ב', כדי לכלול אותו בסוגי החומרים שרופא רשאי לרשום במרשם רפואי למטופל. סעיף 31 מוצע להסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לביצוע ההסדר המוצע ולשנות את התוספות לחוק. לשינוי התוספות, פרט לתוספת השישית, יידרש אישור של ועדת הבריאות. לעניין התוספת הרביעית, גריעת הוראה ממנה לא תהיה טעונה אישור של ועדת הבריאות, אך שינוי או הוספה של הוראה יהיו טעונים אישור כאמור, והם ייכנסו לתוקפם רק בחלוף שישה חודשים ממועד פרסומם. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה המיוחדת של הכנסת בהשלכות הפליליות והעונשיות של הוראות ההסדר המוצע וביחס בין הוראות אלו להוראות הפליליות הקבועות בפקודת הסמים המסוכנים. סעיף 32 מוצע לקבוע כי תחילתו של ההסדר המוצע תהיה שישה חודשים מיום פרסומו, וכי הוראות ונהלים בתחום הקנאביס למטרות רפואיות שהיו בתוקף ערב יום התחילה יעמדו בתוקפם עד להתקנת התקנות המתחייבות לפי הצעת החוק. כמו כן מוצע כי תקנות ראשונות לפי הסעיפים האמורים בהצעת החוק יובאו לאישור ועדת הבריאות עד תום שנה מיום פרסומו של חוק זה. סעיף 33 כהוראת מעבר, מוצע לקבוע כי רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות שניתן לפני כניסת ההסדר המוצע לתוקף יעמוד בתוקפו לתקופה של שישה חודשים או עד תום תוקפו, לפי המאוחר, למעט במקרים שבהם יפעיל המנהל את סמכותו לבטל רישיון או להאריך את תוקפו בהתאם להוראות פקודת הסמים המסוכנים. בשלב זה ולאור השינויים שנעשו בתחום זה בשנה האחרונה קיים קושי להעריך את העלות התקציבית של הצעת החוק, והוועדה המיוחדת של הכנסת תידרש לעניין זה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יוזם: חבר הכנסת משה פסל