הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - ביטול סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדות), התשפ"ג-2023

סעיף 39(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, מקנה לתאגידי המים סמכויות גבייה ואכיפה בהתאם לפקודת המסים (גביה), ללא צורך לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בניגוד לתאגידים ציבוריים אחרים במדינה, לרבות חברת החשמל, חברות תקשורת, בתי חולים ועוד, שלהם לא הוקנתה סמכות דומה. במהלך השנים הצטברו תלונות רבות של אזרחים על הפעלת אמצעי זה על ידי תאגידי המים והביוב, לפעמים באגרסיביות רבה תוך הטלת ריביות נשך גם כאשר קיימת מחלוקת לגבי עצם קיום החוב או גובהו. כך קורה שאזרחים הרוצים לערער על קביעת החוב ועל דרישות הגביה מוצאים עצמם חסרי אמצעי ערעור המקובלים בהליכי הוצאה לפועל רגילים. בנוסף לכך, הקניית הסמכות הרחבה של הגבייה והאכיפה לתאגידי המים והביוב המצויים בשליטת הרשות המקומית, ולא לתאגידים ציבוריים אחרים, יוצרת אפליה בין ספקי שירות שונים, כולם שירותים חיוניים ושוויוניים לכלל האזרחים. מתן עדיפות לחברה אחת על פני האחרות אינה עולה בקנה אחד עם כללי השוויון. לפיכך, מוצע לבטל את הסעיף המקנה לתאגידי המים והביוב סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדת, ובכך להעמיד את תאגידי המים והביוב במצב דומה לתאגידים אחרים אשר הליכי הגבייה והאכיפה מתבצעים על ידם בדרך הרגילה, קרי באמצעות הליכי ההוצאה לפועל. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה, על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת (פ/314/19; פ/783/20; פ/1683/23; פ/1080/24). הצעת החוק זהה לפ/1080/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------