הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג-2023

בהתאם לנהלים שמגדיר המשרד. במצבי סיכון, הזכאים להשמה במסגרת משפחתון או מעון יום, בהתאם להחלטת ועדה מטעם המשרד. מ-700,3 נשים שעובדות כמטפלות במשפחתון, המגיעות מאותן מגזרים(. לעבודה(. עם הגופים המפעילים שתפקידם לדאוג לפיקוח על עמידת המטפלות בתנאים השונים, הכשרת המטפלות וכן רישום ושיבוץ הילדים. ברוב המקרים גופים אלו הם שאחראים על העברת כספי הסבסוד מהמדינה למטפלות. מטפלות המשפחתונים עובדות תחת מודל העסקה שאין לו אח ורע בשוק העבודה בישראל. לזכויות התעסוקתיות ולתנאים החלים על שכירים על פי חוק. פוטנציאל הרווח שלהן, שכן גובה שכרן המרבי נקבע על-ידי המדינה באמצעות קביעת תעריף שכר הלימוד כספים מהמפעילים. בזמן פעילות המשפחתון(עבור בישול, קניות, ניקיון והכנת פעילות פדגוגית. ההחלפה במקרה הצורך. בהתעלם מבעיות של העדר תפוסה מלאה כל חודשי השנה וקשיי גבייה. וברווחתן של המטפלות, כמו גם בזכויותיהן התעסוקתיות והחוקתיות ומנציח את מעמדן של המטפלות בישראל פועלים למעלה מ-700,3 משפחתונים תחת פיקוח משרד הכלכלה והתעשייה)להלן – המשרד(. המשפחתון, מסגרת לחמישה פעוטות, בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים, פועל בבית המטפלת ובניהולה, תחת פיקוח והנחיה של הגורמים המפעילים, נותני שירותים או רשויות מקומיות, המשפחתונים מיועדים לשתי אוכלוסיות מובחנות, הראשונה – ילדי אימהות עובדות העומדות במבחני התמיכה הקבועים בנהלי המשרד, במטרה לעודד את שילובן בשוק העבודה. השנייה – פעוטות במסגרות המשפחתונים מתחנכים מידי שנה כ-000,18 פעוטות, דבר המאפשר לכ-000,22 נשים מהפריפריה החברתית-כלכלית להשתלב בשוק העבודה)כ-000,18 אמהות שילדיהן במשפחתונים ולמעלה המשפחתונים מייצרים מערך רחב של מסגרות חיוניות להורים ולפעוטות בפריסה ארצית, תוך חיסכון של המדינה בזמן ובעלות גבוהה מאוד של בנייה ותחזוקה של מבנים. הם מקדמים את השוויון בחברה הישראלית על ידי כך שהם מספקים מסגרות חינוכיות ובטיחותיות לפעוטות מאוכלוסיות רווחה ומהפריפריה, תוך הקלה על מערכות הרווחה, בשל ירידה במספר הנשים הנתמכות)בעקבות יציאה בשנת התשע"ח, כמחצית מהמשפחתונים המפוקחים על ידי המשרד הופעלו על ידי רשויות מקומיות וכמחצית מהם הופעלו על ידי ארבעה נותני שירות פרטיים)להלן – המפעילים(. המדינה התקשרה בחוזים כיום ההתקשרות עם המטפלות נעשית במסגרת חוזים למתן שירותים עבור הגופים המפעילים, ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד. במצב דברים זה, המטפלות הן למעשה עוסקות עצמאיות ואינן זכאיות בד בבד, כפופות המטפלות לפיקוח צמוד ולרגולציה קפדנית, כך שתנאי עבודתן וזכויותיהן בפועל, נקבעים על ידי המשרד והמפעילים. יתרה מכך, למטפלות אין חופש בקביעת גובה שכרן ובמימוש ומספר הילדים, ולרוב הן רחוקות מלהתפרנס מלוא שכרן, בשל קשיי גבייה חמורים ועיכובים בהעברת המטפלות אינן נהנות מן היתרונות העומדים לרשותה של בעלת עסק עצמאי או מן הזכויות העומדות להגנתה של עובדת שכירה ואין ביכולתן לקבוע את התעריף אותו יגבו מן ההורים; למטפלות אין יכולת לקבוע את שעות וימי הפעלת המשפחתון ואת יתר תנאי העסקתן והן תלויות לחלוטין באין ספור נהלים שקובע הרגולטור, הנקבעים ללא כל התייעצות עמן. יתר על כן, המשרד מגדיר למטפלות היקף חריג של שעות עבודה, הרבה מעל למשרה מלאה. כך, המשרד דורש מהמטפלות לעבוד לפחות 230 שעות עבודה בחודש)בעוד שמשרה מלאה היא לא יותר מ-186 שעות עבודה בחודש(והן מחויבות להפעיל את המשפחתון במשך 5.9 שעות ביום, זאת נוסף על שעת עבודה אחת לפחות ביום של הכנת המשפחתון)שלא כמי שאינן מוכרות כשכירות, המטפלות אינן מקבלות תלוש משכורת ולפיכך אינן זכאיות להפרשות המעסיק לחיסכון פנסיוני, לפיצויים, למוסד לביטוח לאומי או לתנאים סוציאליים אחרים כגון דמי הבראה; הן אינן חופשיות בקביעת חופשותיהן ויש להן מספר קבוע של ימי חופשה ללא תלות בוותק שלהן. כמו כן, המטפלות אינן זכאיות לימי מחלה ואף לא לימי אבל, ונדרשות לממן מכיסן את עלות נוצר מצב אבסורדי ומעוות לפיו אף בתרחיש הטוב ביותר, אשר בפועל אינו קיים אצל אף אחת מהמטפלות, התחשיב לעלות שכר הפעלת המשפחתון נמוך מעלות שכר המינימום הקבוע בחוק, אף מצב אבסורדי זה, הוא חריג ביותר בנוף של שוק התעסוקה הישראלי, ויוצר פגיעה קשה בפרנסתן