הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - זכויות נפגעי פעולות איבה), התשפ"ג-2022

המשמעות העמוקה של ההליך. את היכולת להכריע האם אותם מחבלים יצאו בעונש קל או ללא עונש כלל. לנפגע ולמידה שבה הוא נפגע. לפיכך, צריך להבטיח בחוק כי לנפגע תהיה השפעה מכרעת בהחלטה אם להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. כיום, לנפגעי פעולות איבה ולמשפחותיהם אין זכות ומשקל בהליך המשפטי כנגד המחבל שהחריב את עולמם. אין להם את הזכות להביע עמדה מחייבת בעניין עיכוב הליכים, עניין הסדר טיעון או סגירת תיק. הזכות להחליט בעניין הסדרי טיעון חייבת להיות בידי נפגעי עבירות האיבה, אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאותה פעולת טרור. יש לאפשר להם להתנגד להסדר טיעון בהנחה שהם מבינים את מטרת החקיקה היא להגן על אלו שנפגעו באופן הקשה ביותר ואיבדו את היקר להם ביותר, ולתת להם השיטה המשפטית כיום נוטה להשתמש בהסדרי טיעון משיקולים שונים, כגון קיצור אורך המשפט, הקלת העומס על מערכת בתי המשפט, הקושי בהוכחת כתבי האישום, משפחתו של הנאשם ולעיתים גם מקום עבודתו. שיקולים אלו אמורים להיות משניים, והשימוש בהם גורע משיקולים ענייניים הנוגעים