הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - שוויון בנטל), התשפ"ג-2022

אינו חוקתי וכי פרק ג'1 לחוק יהא בטל החל מיום 2018.9.12. אשר על כן, מוצע תיקון זה. לבני המגזר החרדי ובשל התייחסות המדינה לחברה זו כחברה ייחודית במשך למעלה משבעים שנה. והאזרחי מקרב כלל הציבור החרדי בשנתוני הגיוס הרלוונטיים. הסתגלות של 3 שנים)עד ליום 2017.6.30(שבה אי עמידה ביעדי הממשלה לא תגרור סנקציה. לאחר שלוש השנים, תחול תקופת הקבע שבה אי עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם את סמכותו של שר 800,1 "מתמידים" תחול חובת גיוס. השירות מקרב הציבור החרדי "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה". לדחיית שירות או מתן פטור לתלמידי הישיבות מחד ומנגד קביעת יעדי הגיוס על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון. בעקבות ביטולו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 על ידי בג"ץ נחקקו חוק שירות בטחון)תיקון מס' 19(, התשע"ד-2014)להלן – תיקון 19 לחוק(וחוק שירות בטחון)תיקון מס' 21(, התשע"ה-2015)להלן – תיקון 21 לחוק(. ביום 2017.9.12, פסק בג"ץ כי ההסדר תיקונים 19 ו-21 לחוק קבעו הסדר חדש לגיוסם של בני הישיבות שבבסיסו ההכרה כי יש להתייחס לחברה החרדית כאל מכלול של פרטים הערבים אחד לשני. זאת, בשל הערכים הייחודיים המשותפים לפיכך, קבעו תיקונים 19 ו-21 לחוק עיקרון לפיו יש לשלב את בני המגזר החרדי בשירות בצה"ל בהליך הדרגתי ומדוד הנפרס על פני מספר שנים ולאפשר להם לשרת גם במסלולים חלופיים לשירות הצבאי. מימוש עקרון השילוב ההדרגתי התבצע באמצעות קביעת יעדי גיוס שנתיים של המשרתים בשירות הצבאי מבחינה מעשית, קבע תיקון 19 לחוק כי יעדי הגיוס יקבעו בהחלטות ממשלה וכי תיקבע תקופת הביטחון והוא יוכל לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד לגיל 21 בלבד. על בני שנתון 21 ולמעט בשנת 2015 תוקן תיקון 21 לחוק אשר דבק באותו העיקרון – קביעת יעדי גיוס לכלל החברה החרדית. התיקון קבע כי תקופת ההסתגלות תוארך ב-3 שנים)עד ליום 2020.6.30(ותקרא "תקופת ההסתגלות הראשונה" וכן כי תקבע "תקופת הסתגלות שניה" בת 3 שנים)עד ליום 2023.6.30(שבה אי עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם את סמכותו של שר הביטחון והוא יוכל לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד לגיל 21 בלבד. לאחר גיל זה יהא שר הביטחון רשאי לדחות את גיוסם של שאר דחויי ביום 2017.9.12, פסק בג"ץ)בג"ץ 14/1877 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת(כי פרק ג'1 לחוק בטל החל מיום 2018.9.12. פסק הדין קבע כי ההסדר אינו חוקתי וזאת, בשל פגיעתו בזכות היסוד לשוויון ואי עמידתו של ההסדר הקיים בפסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך נקבע כי ההסדר אינו עומד ב"מבחן הרציונאלי" התיאורטי של התאמת האמצעי לתכלית החוק, בין השאר, בשל היעדרה של תקופת קבע ועמימות לגבי הדין החל לאחר תום תקופת ההסתגלות השנייה; העדר "שיניים" בתקופות ההסתגלות; עמימות לגבי שיקול הדעת הנתון לשר הביטחון בתקופת ההסתגלות השנייה בנוגע לדחיית שירותם של תלמידי הישיבות מעל לגיל 21; דחיית השירות "האוטומטית" עד לגיל 21 באין עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה; הותרת שיקול הדעת הרחב בידי הממשלה ושר הביטחון בנוגע בנוסף, והוא העיקר גם "במבחן הרציונאלי המעשי" לא הוכח כי האמצעי תואם את תכלית החוק בשים לב לכך שיעדי הגיוס בפועל לא הושגו, כי הפער בין הגיוס בפועל לבין יעדי הגיוס הלך ועלה ואף