הצעת חוק שופט עמית ודיין עמית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

מוצע להסדיר בחוק בתי המשפט ובחוק הדיינים את סוגיית מינויים של שופטים ודיינים המצויים בהסדר של פנסיה צוברת לתפקיד של שופט עמית ושל דיין עמית. בהתאם לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969, שופטים שמונו לאחר יום 1999.5.15 אינם זכאים לפנסיה תקציבית וזכויותיהם לגמלה מבוטחות בקופת גמל במסגרת הסדר של פנסיה צוברת. לפי חוק בתי המשפט, מינויו של שופט לתפקיד שופט עמית מותנה ביציאתו לקצבה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 13)א()1(,)ב(או)ג(לחוק. לפי תנאים אלה, ניתן למנות לתפקיד שופט עמית מי שהגיע לגיל שבעים או מי שעומד ב"תחנות היציאה" המנויות בסעיף 13 לחוק, קרי, מי שהשלים תקופת כהונה מסוימת בהגיעו לגיל מסוים או מי שהוועדה לבחירת שופטים אישרה את בקשתו לצאת לקצבה ונסיבות היציאה לקצבה אינן מונעות את כהונתו כשופט עמית. התנאים הקבועים בסעיף 13 לחוק בתי המשפט, לרבות לעניין עמידה ב"תחנות היציאה", נוגעים למי שמצוי בהסדר של פנסיה תקציבית וזכאי לקצבה מהמדינה, ואינם רלבנטיים למי שמצוי בהסדר של פנסיה צוברת. כך למשל, יתכן כי שופט בפנסיה צוברת יגיע לגיל 67 ויבחר לפרוש ולקבל פנסיה מקופת הגמל בה הוא עמית, אולם הוא אינו עומד בתנאי "תחנות היציאה" הקבועות בסעיף 13 כיוון שכיהן פחות מחמש עשרה שנה. לנוכח האמור, מוצע לתקן את סעיף 10א)א(לחוק בתי המשפט ולקבוע כי ניתן למנות לתפקיד שופט עמית, שופט המצוי בהסדר של פנסיה צוברת)קרי, בתקופת כהונתו היה עמית בקופת גמל לפי סעיף 1א לחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969(, ובלבד שכיהן חמש שנים לפחות כשופט ושהנסיבות שבשלן פרש אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית. לפי חוק הדיינים, מינויו של דיין לתפקיד דיין עמית מותנה ביציאתו לקצבה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 16)א()1(,)ב()1(או)ב()2(לחוק הדיינים. בדומה לשופט עמית, לפי תנאים אלה, ניתן למנות לתפקיד דיין עמית מי שהגיע לגיל שבעים או מי שעומד ב"תחנות היציאה" המנויות בסעיף 16 לחוק הדיינים, הדומה לסעיף 13 לחוק בתי המשפט, הנוגעים למי שמצוי בהסדר של פנסיה תקציבית וזכאי לקצבה מהמדינה ואינם רלבנטיים למי שמצוי בהסדר של פנסיה צוברת. משכך, מוצע לקבוע, בדומה לסעיף 10א)א(לחוק בתי המשפט, שניתן יהיה למנות לדיין עמית, דיין המצוי בהסדר של פנסיה צוברת)קרי, בתקופת כהונתו היה עמית בקופת גמל לפי סעיף 1א לחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969(, ובלבד שכיהן חמש שנים לפחות כדיין ושהנסיבות שבשלן פרש אינן מונעות ממנו לכהן כדיין עמית. לעניין תקופת הזמן של כהונה מינימלית של חמש שנים יש להבהיר כי בעולם הרבנות והדיינות קיימים מועמדים רבים בעלי כושר לדיינות הממתינים שנים רבות למינויים לדיינים. במהלך השנים הם בדרך כלל מכהנים בבתי דין רבניים קהילתיים, וכשהם מגיעים בסופו של דבר למינוי הנכסף במערכת בתי הדין הרבניים הממלכתית, הם מגיעים עם ניסיון שיפוטי רב בתחום, המיוחד לבתי הדין. לפיכך, אין הצדקה שדיין שמונה, למשל, בהיותו בן 65, לא יוכל להמשיך לתרום מכישוריו ומניסיונו השיפוטי, אך ורק כי על פי החוק עליו לפרוש בגיל 70 מכהונת דיין רגיל, ובלבד שהוא עומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר)פ/24/876(. הצעת החוק זהה לפ/24/876 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------