הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - הכרה בלימודים תורניים גבוהים לעניין תנאי סף), התשפ"ג-2022

החרדית. שבכוחם להפוך את החוק ל"אות מתה". ראשון ולתואר שני, ויותר, כאשר לא פעם הקשר בין המשרה עליה מתמודד המועמד לבין החומר הנלמד רצינות, איכות דפוס חשיבה ועוד, אשר יש בהם לסייע בקבלת התרשמות אודות המועמד. מדיניות הממשלה המוצהרת הינה שילוב מיעוטים בשוק התעסוקה על מנת להפכם יצרניים לחברה ולמשק. כחלק מיישום מטרה נעלה זו חוקק סעיף 15א לחוק שירות המדינה)מינויים(, אשר עניינו ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה, לבני שני המינים, לאנשים עם מוגבלות, לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, לעולים חדשים, לבני האוכלוסייה האתיופית ולבני האוכלוסייה אך אליה וקוץ בה, בעוד שהכנסת מקדמת יוזמות חקיקה שונות לשם שילובם של המיעוטים בשוק התעסוקה, תנאי הסף הנדרשים לשם קבלה לתפקידים שונים הופכים ליותר ויותר מחמירים עד כדי כך אם בעבר במרבית המשרות נדרש המועמד להצגת השכלה כללית, עם הזמן עלתה הדרישה לתואר או תחום מומחיותו הוא מקרי בלבד. ההבנה הבסיסית היא, שעצם הלימודים מצביעים על שאיפות, הליך ההסמכה לרבנות "יורה יורה" ולדיינות "ידין ידין" כולל בחינות רבות בכתב ובעל פה כמו גם תנאים רבים נוספים, הבחינות מתפרסות על פני שנים רבות כאשר זמן הלימוד אינו קצוב בזמן אלא ביכולת הלמידה וההבנה של האדם)במרבית המקרים יארכו לימודי הרבנות כשש שנים והדיינות כעשר שנים(. כמו כן הבחינות מפוקחות על ידי הרבנות הראשית בהתאם לעקרונות מנהל תקינים ובאופן