הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ג-2022

הולמת את מאפייני הזירה הבינלאומית שישראל מתמודדת עמה. תאגידים מסוגים שונים. עבירת "מגע עם סוכן חוץ" נועדה לאסור על פעילות של מסירת מידע סודי, או מסירת מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה, לגורמים זרים. הגדרת "סוכן חוץ" כנוסחה היום היא הגדרה ארכאית, שאינה בשנת 1979 תוקן הסעיף)תיקון מס' 5(, בעקבות הערת בית המשפט העליון בע"פ 77/191 מדינת ישראל נ' לודוינה אנה מריה בת גרלד יאנסן)ניתן ביום 1978.7.31(על דבר השתנות העיתים ומאפייני סוכני החוץ ששירותי הביטחון מתמודדים עמם. בתיקון הנ"ל נוסף אל הגדרת העבירה גם מגע עם נציג של "ארגון מחבלים", בנוסף לנציגי מדינות. בימינו נוספו לזירה הבין-לאומית גורמים נוספים, כגון הרשות הפלסטינית)שאיננה מדינה ואיננה מוגדרת ארגון מחבלים(, האיחוד האירופי)שאיננו מדינה(, וכן גורמים בין-לאומיים ותאגידים שונים המייצגים מדינות או פועלים בשליחותם. גם סוגי האיומים השתנו, ודי להזכיר את איום הסייבר האורב לפתחה של מדינת ישראל לעיתים לא מצד גורמים מדינתיים אלא מצד התיקון המוצע נועד להתאים את העבירה למאפיינים המתחדשים של הזירה הבין-לאומית. לשם כך מוצע לאמץ, תחת המונח "מדינת חוץ", את הגדרת "ישות מדינית זרה" שבחוק העמותות. הגדרה זו כוללת גם ארגון או חבר של מדינות זרות או גופים זרים, אורגנים של מדינות זרות, רשויות מקומיות או