הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון - הסדרת מעמד המטפלות במשפחתונים), התשפ"ג-2022

מטפלות המשפחתונים עובדות במודל העסקה שאין לו אח ורע בשוק העבודה בישראל. כיום ההתקשרות עם המטפלות נעשית במסגרת חוזים למתן שירותים עבור גופים מפעילים, ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד. במצב דברים זה, המטפלות הן למעשה עוסקות עצמאיות ואינן זכאיות לזכויות התעסוקתיות ולתנאים החלים על שכירים על פי חוק. בד בבד, המטפלות כפופות לפיקוח צמוד ולרגולציה קפדנית, כך שתנאי עבודתן וזכויותיהן בפועל נקבעים על ידי משרדי הממשלה והמפעילים. יתרה מכך, למטפלות אין חופש בקביעת גובה שכרן ובמימוש פוטנציאל הרווח שלהן, שכן גובה שכרן המרבי נקבע על-ידי המדינה באמצעות קביעת תעריף שכר הלימוד ומספר הילדים. לרוב הן רחוקות מלהתפרנס מלוא שכרן, בשל קשיי גבייה חמורים ועיכובים בהעברת כספים מהמפעילים. המטפלות אינן נהנות מהיתרונות העומדים לרשותה של בעלת עסק עצמאי או מהזכויות העומדות להגנתה של עובדת שכירה ואין ביכולתן לקבוע את התעריף שייגבה מן ההורים; למטפלות אין יכולת לקבוע את שעות וימי פעילות המשפחתון ואת יתר תנאי העסקתן והן תלויות לחלוטין באין ספור נהלים שקובע הרגולטור, הנקבעים ללא כל התייעצות עמן. יתרה מזו, משרד הכלכלה והתעשייה מגדיר למטפלות היקף חריג של שעות עבודה, הרבה מעל למשרה מלאה. כך, המשרד דורש מהמטפלות לעבוד לפחות 230 שעות עבודה בחודש)בעוד שמשרה מלאה היא לא יותר מ-186 שעות עבודה בחודש(והן מחויבות להפעיל את המשפחתון במשך 5.9 שעות ביום, זאת נוסף על מינימום שעת עבודה ביום של הכנת המשפחתון)שלא בזמן פעילות המשפחתון(, עבור בישול, קניות, ניקיון והכנת פעילות פדגוגית.