הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג-2022

החוק ליישום תכנית ההתנתקות נועד להכשיר את עקירתם וגירושם של כ-000,10 איש מבתיהם, מפרנסתם וממרקם החיים שלהם במסגרת תכנית ההתנתקות. בשל "התכלית הראויה" של תכנית ההתנתקות, כפי שהוצגה בהחלטת הממשלה מספר 1996 מיום י"ז בסיוון התשס״ד)2004.6.6(, החוק עמד בתנאי "פסקת ההגבלה" בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהחלטת הממשלה האמורה, הוצגו יעדי התכנית, ובין היתר נכתב כי "מטרת התכנית להוביל למציאות ביטחונית מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר". כן נכתב כי כתוצאה מיישום התכנית "תקום הנהגה פלסטינית חדשה, אשר תוכיח עצמה כמסוגלת למלא אחר מחויבויותיה על פי מפת הדרכים", כי "השלמת התכנית תשלול את תקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה", ותחת הכותרת "המציאות הביטחונית לאחר הפינוי" נכתב כי "רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שהימצאותו אינה תואמת את ההסכמים הקיימים בין הצדדים". שמונה-עשרה השנים שחלפו מאז אותה החלטת ממשלה, ושבע-עשרה השנים שחלפו מאז ביצועה, שמו ללעג ולקלס את יעדי ההתנתקות, והוכיחו שוב ושוב את נקודות הכשל שעליהן התבססה התכנית, את נפסדותה ואת הנזקים העצומים שגרמה לביטחון ישראל, לכלכלת ישראל וליחסי החוץ של ישראל. למעשה, המציאות הקשה שאיתה מתמודדת מדינת ישראל בזמן שחלף מאז שנת 2005 היא תמונת ראי מושלמת של מטרות התכנית וחזונה. במקום שיפור המציאות הנוכחית, הביאה התכנית לפגיעה אנושה במציאות הישראלית ביחס לכל אחד ואחד מהתחומים אותם ביקשה לשפר. משאף לא אחת מתכליותיה של תכנית ההתנתקות התממשה, ובשל כך שבמקום תועלת הביאה לנזקים עצומים, מתחדדת תובנת העוול שנעשה לאזרחים שהחוק הכשיר את פינויים ועקירתם. על כן