הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון - תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות), התשפ"ג-2022

הוא גדול, כך שרק ריכוז תביעות יחידים לתביעה אחת, היא התובענה הייצוגית, הופך את תביעתם לכדאית. השיקול השני עניינו אינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק פעולה נגדם. אינטרס ציבורי זה מוגבר לאור היעילות והחיסכון במשאבים של הצדדים ושל בית-המשפט, ריבוין של תביעות." תביעה ייצוגית, יש למצוא עילה אחרת הנכללת בתוספת. הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולאפשר סעד כאשר הזכות לפרטיות של קבוצה גדולה נפגעת. אחת ממטרות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, היא מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. כך דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, ברע"א 94/4556 רמי טצת נ' אברהם זילברשץ)פורסם ביום 26 במאי 1996(מבהירים זאת: "ביסוד התובענה הייצוגית מונחים שני שיקולים מרכזיים: האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה. לעיתים בא הדבר בשל כך שהנזק שנגרם לאותו יחיד הוא קטן יחסית. עם זאת, הנזק לקבוצה שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. לתובענה הייצוגית ערך מרתיע. מפרי החוק יודעים כי לניזוקים יכולת הנלווים לתובענה הייצוגית. כן מושגת באמצעותה אחידות בהחלטות בית-המשפט בעניינים דומים ונמנע לשם הסדרת נושא התביעות הייצוגיות נוספה לחוק התוספת השניה, הכוללת את רשימת העילות בשמן ניתן להגיש תביעה ייצוגית. התוספת אינה כוללת את הפרת הזכות לפרטיות, ועל כן לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בשל הפרתה. כתוצאה מכך, על מנת לאכוף את החוק ולאפשר תרופה לנפגעים באמצעות תיקון החוק על ידי הכללת הפרט המוצע תהווה מימוש של מטרות החוק, משום שאינו מתמצה רק