הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון - בחירות לוועד עובדים ולארגון יציג), התשפ"ג-2022

עובדים הוא היותו של ארגון העובדים עצמאי ודמוקרטי. אולם, המצב החוקי כיום מעמיד בספק את יכולתם של העובדים לנהל את עניינם הקיבוצי באופן עצמאי ודמוקרטי. פרופסיונאליים, כגון ארגון הרופאים או ארגון האחיות, וארגוני עובדים ענפיים, למשל בענפי שמירה דרישות היסוד מארגון עובדים נקבעו בבג"ץ עמית)בג"ץ 95/7029 הסתדרות העובדים הכללית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא)2(63(. מבין דרישות אלה, עקרון היסוד המרכזי שאמור להנחות כל ארגון יחידת המיקוח הטבעית ביחסי עבודה היא עובדי המעסיק. החריג הוא ארגוני עובדים וניקיון. סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, קובע שלעניין הסכם קיבוצי מיוחד ארגון יציג הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה לפחות שליש מכלל העובדים שעליהם יחול ההסכם הקיבוצי. בפועל, במרבית מההתארגנויות הראשוניות נעזרים העובדים בארגונים קיימים כדוגמת הסתדרות העובדים הכללית החדשה או בארגוני עובדים ארציים אחרים)כדוגמת הסתדרות לאומית וכוח לעובדים(. מצב דברים זה עשוי לגרום לכך שמדיניות מובילי ההתארגנות אינה עולה בקנה אחד עם רצונם של רוב העובדים, שכן ועדי העובדים מממונים על ידי ההסתדרות ואינם מקפידים על מועדי הבחירות הקבועות בתקנון הוועדים של ההסתדרות וכך מכהנים בתפקידם שנים רבות. עריכת בחירות לוועד העובדים בסמוך לאחר הכרזת היציגות, תחזק את היסודות הדמוקרטיים בהתנהלות ארגון העובדים, ותבטיח שמדיניות ארגון העובדים מתאימה לרוב העובדים שעליהם יחול ההסכם הקיבוצי, גם אם הם אינם חברי ארגון העובדים שסייע לעובדים להתארגן)סב"א)ארצי(15-01-2632 הסתדרות העובדים