הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי וראש ישיבה), התשפ"ג-2022

מוכרים כיהודים במדינת ישראל. נ' משרד הפנים: על גבולות ישראל מפני ניצול לרעה, עשויים להצדיק פרשנות מצומצמת של סעיף 4ב לחוק השבות, התש"י–1950 – באופן שיוציא מגדרו גיור שנערך על ידי רבני עיר מוכרים. ידי דמויות רשמיות למחצה – דוגמת ראשי ישיבות הסדר שעוסקים בפסיקת הלכה למעשה. סעיף 22א הפחות, מעמד רשמי למחצה." שיפעלו ברחבי הארץ, על מנת לתת מענה הולם לציבור הפונים ולקיבוץ הגלויות הישראלי. וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/1846(. הצעת החוק זהה לפ/24/1846 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בכסלו התשפ"ג)2022.12.19(העמימות החוקית סביב סוגיית הגיור פוגעת באלו המבקשים להתגייר ומובילה לבעיות שונות. בתי הדין המיוחדים לגיור, אשר הוקמו בהחלטת הממשלה בעקבות דו"ח וועדת נאמן, אינם מהווים מענה מספק עבור כלל המתגיירים, דבר שמוביל למציאות שבה קרוב ל-000,400 עולים וצאצאיהם אינם משום כך יש לאפשר לרבנים מקומיים וראשי ישיבות, שמחזיקים בתפקידים רשמיים או רשמיים-למחצה, להעניק תעודות אישור. יפים לעניין זה דבריו של השופט הנדל בבג"ץ 06/7625 רגצ'ובה "מדינת ישראל משופעת ברבנים המשמשים במשרות רבניות מטעמה, ומהווים, למעשה, בשר מבשרם של השירות הציבורי מחד גיסא – ושל הממסד הרבני מאידך גיסא. מדובר, בראש ובראשונה, ברבני ערים או יישובים, אשר המחוקק נתן בהם את אמונו והפקיד בידיהם סמכויות רגישות. רבנים מקומיים מחזיקים בסמכויות דתיות-אזרחיות שונות, דוגמת מתן תעודות כשרות)סעיף 2)א()2(לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983(, או רישום נישואין – על הרגישות הכרוכה בהסדרת ענייני המעמד האישי)סעיף 2א לפקודת הנישואין והגירושין)רישום((. קשה לראות כיצד שיקולי "עשיית סדר" ושמירה זאת ועוד, החשש מפני ניצול לרעה של הליכי הגיור מאבד ממשקלו גם כשמדובר בגיורים הנערכים על לחוק שירות בטחון ]נוסח משולב[, התשמ"ו–1986, מעגן את מעמד תלמידי ישיבות ההסדר – ישיבות העומדות בקריטריונים שקבע שר הביטחון, ונכללות ברשימה שגובשה על ידיו – ומקנה להם זכות ייחודית לשלב בין שירותם הצבאי הפעיל ללימודים בישיבה. תהליך ההכרה הפרטני בישיבות אלה, וההשלכות המהותיות שנלוות לכך על מוסד מהותי כמו חובת השירות הצבאי, מעניק לראשיהן, לכל הצעה זו מבקשת להשיב לרבנים מקומיים ולראשי ישיבות הסדר את הסמכות לערוך גיורים, שיקבלו תעודת אישור המוכרת במדינת ישראל, כפי שהיה מקובל לכל אורך ההיסטוריה היהודית ומדינת ישראל עד להקמת מערך הגיור מכוח החלטת ממשלה. ההצעה מניחה את התשתית להקמת בתי דין לגיור, הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי