הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון - תחולה), התשפ"ג-2022

חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951)להלן – החוק(, קובע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין נשים לגברים, ברוח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. תכלית חוק זה חשובה מאין כמוה וגם כיום, קרוב ל-70 שנים מאז חוקק החוק, עודנה רלוונטית וחשובה במציאות הישראלית. סעיף 7 לחוק, שעניינו תחולת החוק, קובע בסעיף קטן)ג(כי הוראות החוק "לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים". סעיף זה מכיר בצורך להחריג מתחולת החוק מספר תפקידים מצומצם שהם דתיים באופיים ומינוי אליהם נעשה מתוקף ההלכה היהודית ומסורת ישראל, זאת כדי לשמור על שיעור קומתם ההלכתי והציבורי של נושאי תפקידים אלו. סעיף קטן)ג(הוסף לחוק במסגרת תיקון חוק שיווי זכויות האישה)תיקון מס' 2(, התש"ס-2000, אשר קידם פשרה במסגרתה החוק הוחל על רשויות השלטון תוך החרגה של מספר מצומצם של תפקידים דתיים מובהקים. בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים נקבע כי יש לפרש את החוק בצורה רחבה וליתן לחריגים לו פרשנות מצמצמת)בג"ץ 11/3856 פלונית נ' בית הדין השרעי העליון לערעורים)2013.6.27((. זאת, לאור חשיבותו הרבה של החוק, אשר כונה באחת הפרשות חוק "מלכותי")בג"ץ 92/1000 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול)1994.2.7((, עליה אין חולק. דרך פרשנות זו, שהיגיון בצידה, מסכנת את הפשרה העדינה בין חלקי החברה הישראלית שהתבטאה בתיקון 2 האמור לחוק, ועשויה להביא לאיון הסעיף מעיקרו. לפיכך,