הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - תשלומי מזונות לילדי בני הזוג), התשפ"ג-2022

)בר"ע 69/120 שרגאי נ' שרגאי(קבעה חלוקה, עליה חזרו חלק מפסיקות בית המשפט העליון לאחר מכן)וראו בג"ץ 00/8497 פייג-פלמן נ' פלמן(, בין תביעה שהוגשה להשבת הוצאות מזונות – שהוצאו בעבר או קטינים שאינה ניתנת לכריכה. אולם, החל מעניין אברהם)ע"א 75/109 אברהם נ' אברהם(בית המשפט פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בג"ץ 14/5933 פלונית נ' פלוני(. מחקר אמפירי שהציג היועץ המשפטי פלונית)להלן – מקרה פלוני(, כי יש לשוב ולאשרר את הלכת שרגאי כאמור, וזאת למרות פסיקות בית נוספת תוך זמן קצר. מזה עשרות שנים, שב וחוזר בית המשפט העליון לבחון את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות למזונות ילדי בני זוג שנכרכו בתביעת גירושין שבין הוריהם. הרכבים שונים שדנו בסוגיה זו, הגיעו למסקנות שונות, באופן שפגע בוודאות המשפטית כפי שיתואר להלן. הלכת שרגאי משנת 1969 שיוצאו בעתיד – אותה ניתן לכרוך בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני, לבין תביעת מזונות של העליון קבע במספר החלטות כי תביעה למזונות ילד יכול ותהיה כרוכה בתביעת גירושין שבין ההורים)וראו גם ע"א 84/445 חבושה נ' חבושה; בג"ץ 10/6929 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בג"ץ 13/8533 לשיפוט הרבני בפני בית המשפט העליון הראה כי בשנים 2010-2012 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. בספטמבר 2019 נקבע בדעת הרוב בבע"מ 17/7628 פלוני נ' המשפט העליון לאורך השנים ולמרות המציאות בשטח. ניכר מניסיון העבר כי פסיקה זו תתהפך פעם מצב משפטי כאוטי זה פוגע קשות בוודאות המשפטית וביכולת אזרחי המדינה לכלכל את צעדיהם