הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון - סעיף העונשין), התשפ"ג-2022

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019)להלן – החוק(פורסם ביום י' בשבט התשע"ט)16 התשמ"א–1981)להלן – חוק המרשם הפלילי(. תכלית החוק להגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע כאמור לבין תקנת השבים – הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ביניהם אף כאלו שלא הורשעו מעולם, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, מבלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם. סעיף 38 לחוק קובע את האיסור הנורמטיבי לשקול מידע פלילי על ידי מי שאינו זכאי לקבלו וכן איסור שקילת מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי)להלן – מידע נוסף(, שנודע בדרכים אחרות כגון מפסקי דין ומהתקשורת. על הפרת סעיף 38 לחוק חל איסור פלילי המעוגן בסעיף 42)ב(לחוק, אשר קובע עונש מאסר של שנה למי שמביא בחשבון מידע פלילי, לרבות מידע נוסף, בניגוד להוראות סעיף 38 לחוק. המחוקק היה מודע לכך שמידע פלילי בעידן האינטרנט אינו מצוי רק במאגר המידע הפלילי המנוהל על-ידי משטרת ישראל, וביקש להבטיח כי העיקרון של תקנת השבים יחול גם במקרה שבו העבר הפלילי נודע ממקורות אחרים. במסגרת הדיונים שהתקיימו בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על דחיית מועד כניסת החוק לתוקף, התעוררה השאלה האם הסיפה של סעיף 38 לחוק, האוסרת על שקילת מידע נוסף, ובגינה מוטל איסור פלילי, אינה רחבה מדי. נוכח הקושי בקביעת עבירה הנעשית במחשבותיו של אדם ביחס לשקילת מידע נוסף והקושי באכיפתה וכן נוכח היקפו הרחב של האיסור, הנפרש על מגוון ידיעות וסוגי מידע, מוצע לתקן את סעיף 42)ב(לחוק באופן שיבטל את העבירה הפלילית של שקילת מידע נוסף. כמו כן, נוכח היקפו הרחב כאמור של האיסור, מוצע להחריג את איסור זה על שקילת מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי, כאמור בסעיף 38 לחוק, כך שלא יחול במצבים הבאים: על מעסיקים קטנים, מתחת לשישה עובדים; כאשר התפקיד המיועד כרוך בעבודה עם קטינים או חסרי ישע וכאשר התפקיד כרוך באופן מיוחד ביחסי אמון ונאמנות אישיים. גם במסגרת חריגים אלו מוצע לקבוע כי שקילת עברו הפלילי של המועמד לתפקיד יהיה מותר רק כאשר מדובר בעבירה חמורה, הקשורה באופן ישיר לתפקיד או לאופן ביצועו, שלא חלף זמן רב מביצוע העבירה ושהעבירה לא נעשה כאשר המועמד היה קטין. חריגים אלו, כמו גם הסייגים להחלתם נועדו למצוא את האיזון העדין בין שתי התכליות המרכזיות של חוק המידע הפלילי. מחד גיסא, לעודד את שיקומו של בעל רישום פלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה, כך שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו ויתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו. מאידך גיסא, לשמור על זכות הקניין של בעל העסק, ולאפשר לו לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים טרם יעסיק עובד. בנוסף, מוצע להבהיר כי אין לדרוש את המידע הנוסף גם לא בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב, גם לא במצבים שמוצע להחריג. לסיום, מוצע לקבוע במפורש בסעיף קטן)ב(של סעיף 38 לחוק כי האיסורים האמורים בסעיפים קטנים)א(ו-)א1(לא יחולו גם על מצבים שלא הייתה כוונה לאסור אותם מלכתחילה: שימוש בחומרי חקירה ובמידע מודיעיני שהועברו כדין, וכן על עבירה שנעברה במסגרת העסקה אצל מקבל ההחלטה, וזאת בנוסף למצב המעוגן כיום בחוק הנוגע לשקילת המידע לשם הגנה על אדם שהמידע עליו או על בן משפחתו, על קטין או על חסר ישע, לשם אבחון של מי מהם או לשם הטיפול בהם. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת גלעד קריב)פ/24/3906(, ועל ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/4038(. --------------------------------