הצעת חוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג-2023

כלל י משבר נפשי הוא מצב קיצון של סבל ומצוקה שבו האיזון הפסיכולוגי של אדם מופר ומשאבי הנפש שלו אינם עומדים לו. משבר נפשי יכול להיגרם עקב גורמים חיצוניים, סביבתיים או אישיותיים, והוא בעל השפעה ממשית על תפקודו ומערך חייו של האדם הסובל ממנו. לעיתים משבר נפשי מתרחש לאחר הפסקת טיפול תרופתי או אירוע טראומטי, ומתאפיין בהסתגרות, בסירוב או חוסר יכולת להכיר במצב ובהתנגדות לקבלת טיפול רפואי או נפשי. הוא עשוי להיות מלווה בפגיעה עצמית, בפגיעה בזולת או בהתנהגות הפוגעת בסביבה. מערך שירותי הטיפול במשברים נפשיים בקהילה לוקה כיום בחסר, ואין בו כדי לספק פתרונות מתאימים לאדם המתמודד עם משבר נפשי ולבני משפחתו. ראשית, המערך הטיפולי של בריאות הנפש אינו זמין בכל שעות היממה; שנית, הנתונים הקליניים מפוזרים בין גורמי טיפול שונים ומקשים על סיוע אפקטיבי; שלישית, להבדיל מתחום הרפואה בכללותו, שהתפתח בשנים האחרונות ומספק שירותי בריאות רבים בקהילה ואף בביתם של מטופלים, בתחום בריאות הנפש כמעט אין פתרונות טיפול בסביבה המוכרת והביתית של המטופל, והטיפול ניתן בבידוד מהקהילה, באשפוז במוסדות רפואיים למתמודדי נפש. בשל כך, לא אחת מוזעקים לטיפול במשבר כאמור צוותי חירום (קרי, צוותי מגן דוד אדום, משטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה) אשר אין להם כלים והכשרה מתאימים לתת את הסיוע הנדרש. בעת משבר או הידרדרות נפשיים אין לאדם השרוי במשבר ולקרוביו גורם ייעודי לפנות אליו ולהתריע על הצורך בסיוע חירום נפשי, והיעדר הכלים המתאימים כאמור מוביל לשימוש בכלים הקיימים, ובעיקר אשפוז כפוי או מעצר פלילי ועקב כך גם הגשת כתבי אישום. ריבוי פניות למוקדי החירום הקיימים גורם לניצול לא יעיל של משאבים ציבוריים, וכך מחד גיסא יש עשרות אלפי פניות בשנה על רקע התנהגות הנובעת ממשבר נפשי, ומאידך גיסא גורמי המקצוע מעריכים כי רבים הזקוקים לסיוע נפשי נמנעים מפנייה. כמו כן, מעורבות גורמי האכיפה מובילה לשימוש בכלים משפטיים מיותרים ובאשפוזים שאפשר למנוע. בעקבות כמה מקרים שהביאו למותם של אנשים עם מוגבלות בעת תקריות עם גורמי אכיפה שהוזעקו למקום האירוע, הוקמה בחודש יוני 2020 הוועדה הבין־ משרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות. אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הייתה להקים צוותי התערבות במשבר – צוותים רב־מקצועיים אשר בין היתר יספקו סיוע נפשי ראשוני בעקבות קריאה או תלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות. צוותים אלו יתווכו במידת הצורך בין המטופלים לגורמי האכיפה, יסייעו בפנייה לגורמים טיפוליים וייעצו לגורמי האכיפה בעת תקריות עם אנשים עם מוגבלות. צוותים מעין אלה פועלים במקומות אחרים בעולם, ובהם אנגליה, ממפיס בטנסי שבארצות הברית ואמסטרדם. לפיכך מוצע להקים מערך של צוותי התערבות במשבר בפריסה ארצית אשר יתערב וייתן מענה ראשוני, מותאם ורך יותר בעת משבר נפשי, ובכלל זה אובדנות, וימנע החרפה של המשבר והסלמה של האירוע שבשלו נדרשה התערבות. יובהר כי הקמת המערך לא תשנה את האחריות והסמכות של קופות החולים בתחום בריאות הנפש. סעיף 1 מוצע לקבוע כי מטרת החוק תהיה להסדיר מתן מענה נפשי בקהילה למי ששרוי במשבר נפשי כדי למנוע החרפה של המשבר, וכך לצמצם את מעורבות גורמי האכיפה ואת האשפוזים הכפויים, וכך לצמצם את ההשלכות החברתיות שיש לקרימינליזציה של בריאות הנפש. הצעות חוק הכנסת – 979, ו' באב התשפ"ג, 2023.7.24 סעיף 2 מוצע להגדיר את המונחים שישמשו בחוק, ובהם מוקד החירום, סיוע נפשי ראשוני וצוות התערבות במשבר. כמו כן מוצע לקבוע כי השר הממונה על ביצוע החוק יהיה מי שהסמיכה הממשלה לעניין זה, ואם היא לא הסמיכה – שר הבריאות יהיה ממונה על ביצוע החוק (להלן – השר). סעיף 3 מוצע להקים מוקד חירום ארצי לסיוע נפשי ראשוני. את המוקד יפעילו מוקדנים שהוכשרו לכך, והם יקבלו פניות למתן סיוע נפשי ראשוני ויזניקו 1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594. הצעות חוק הכנסת – 979, ו' באב התשפ"ג, 2023.7.24 בשעת הצורך צוות התערבות במשבר למקום הימצאו של אדם שזקוק לסיוע. ההתקשרות למוקד תהיה טלפונית, ולשם הנגשה, תתאפשר גם באמצעים דיגיטליים נוספים. המוקד יפרסם לציבור את פרטי יצירת הקשר עימו. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הבריאות של הכנסת (להלן – הוועדה) באפשרות לקבוע מענה מותאם לאוכלוסיות שונות, ובכלל זה מענה בשפות שונות. סעיף 4 מוצע להסדיר את פעילות מוקד החירום ולקבוע כי יפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה. במקרים המתאימים ולאחר התייעצות עם חבר תורן של צוות התערבות במשבר, ישלח מוקדן למקום האירוע לפחות שני חברים מצוות התערבות במשבר. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה בקביעת בעל תפקיד שיהיה ממונה על מוקד החירום ותפקידו יהיה לרכז את פעילות המוקד ולנהל רישום ותיעוד של הפניות. עוד תדון הוועדה בדרך תיעוד הפניות שהתקבלו במוקד ושמירתן, ובכלל זה הוראות בדבר הגנה על פרטיות. סעיף 5 מוצע להסמיך את השר למנות מערך של צוותי התערבות במשבר בפריסה ארצית. כל צוות יורכב מפסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי ואחות 4 ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239. בעלי ניסיון בטיפול בתחום בריאות הנפש. השר יוכל למנות גורמים מקצועיים טיפוליים נוספים, כגון קלינאי תקשורת, פסיכולוג ילדים או רופא בעל הכשרה וידע בנרקולוגיה. חברי הצוות יעברו הכשרה מתאימה שיקבע השר. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה באפשרות להוסיף לצוות גם עמיתים מומחים בעלי ניסיון בהתמודדות עם משברים נפשיים, וכן אנשי צוות בעלי התמחות בילדים ונוער, אם הצוות נדרש להגיע לטיפול בקטינים השרויים במשבר נפשי. כמו כן תדון הוועדה בהרכב של כל אחד מצוותי ההתערבות ובאפשרות לקבוע צוותי מטה שייעצו וייתנו מענה מקצועי רוחבי וצוותי שטח שיהיו בכוננות קריאה וחבריהם יגיעו למקום האירוע לשם מתן סיוע נפשי ראשוני. הצעות חוק הכנסת – 979, ו' באב התשפ"ג, 2023.7.24 סעיף 6 לפי ההסדר המוצע, צוות התערבות במשבר נועד להיות גורם מתערב, המתווך בין מי שנקלע למשבר נפשי ובין המערכות המטפלות בקהילה או בבית החולים לשם מתן טיפול ההולם את מצבו של האדם שבמשבר. צוות התערבות במשבר אמור לפעול כדי למנוע הסלמה מסכנת חיים או הסלמה המנתבת לדרכי התמודדות בכפייה או באמצעות כלים פליליים. מוצע להגדיר את תפקידיו של צוות התערבות במשבר בעת מתן סיוע נפשי ראשוני. תפקידים אלו הם בין היתר הגעה למקום האירוע, הערכה ואבחנה של האדם ומתן סיוע נפשי ראשוני וכן שימוש בסמכויות נוספות לפי הצורך. כדי לצמצם את השימוש בכלים של בדיקה נפשית כפויה ואשפוז כפוי, מוצע לקבוע את הנסיבות שבהתקיימן על הצעות חוק הכנסת – 979, ו' באב התשפ"ג, 2023.7.24 חברי הצוות לפנות לפסיכיאטר המחוזי, שהוא הגורם המוסמך לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, להורות על בדיקה או אשפוז כפויים. על פי המוצע, פנייה כאמור תיעשה רק לאחר מיצוי האפשרויות הטיפוליות ללא צורך בכפייה. צוות התערבות במשבר יוכל לתת המלצות להמשך טיפול באדם, ובכלל זה המשך טיפול בקהילה, וכן יוכל, בהסכמת האדם, להעביר לגורמים טיפוליים בקהילה את המידע על אודות האירוע ולוודא כי האדם מופנה להמשך הטיפול. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה במתן סמכויות נוספות לצוות, ובין היתר סמכות כניסה לחצרים וסמכות מתן תרופות. סעיף 7 מוצע להסדיר בחקיקה את המקרים שבהם יימסר למשטרת ישראל דיווח עקב פנייה למוקד. מוקדן ידווח למוקד המשטרה על פנייה שעולה ממנה חשש לביצוע עבירה מהעבירות שייקבעו בתוספת. חבר צוות התערבות במשבר הנמצא במקום האירוע ידווח למשטרה אם בוצעה עבירה כאמור או אם יש חשש ממשי לביצוע עבירה כאמור. כמו כן, מוצע לקבוע את המקרים שבהם מוקד המשטרה יעביר פניות למוקד החירום. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה באפשרות להגדיר קצין משטרה מחוזי שיהיה אחראי לקשר בין מוקד החירום ובין המשטרה. סעיף 8 מוצע לקבוע הוראה בדבר שמירת סודיות של מידע שהגיע לאדם במסגרת החוק המוצע. סעיף 9 מוצע לקבוע כי התקציב לביצוע החוק ייקבע בחוק התקציב השנתי. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תקבע הוועדה באיזה סעיף תקציבי יוקצה התקציב ליישום החוק המוצע. הצעות חוק הכנסת – 979, ו' באב התשפ"ג, 2023.7.24 סעיף 10 מוצע להסמיך את השר שיהיה ממונה על ביצוע החוק המוצע, על פי ההגדרה "השר" שבסעיף 2 להצעת החוק. מוצע לקבוע כי תקנות לפי החוק יהיו טעונות את אישור הוועדה, ותקנות לעניין ההכשרות למוקדנים יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי. סעיף 11 מוצע לתקן את חוק מוקדי חירום, התשע"ו–2016, ולקבוע כי מוקד החירום הנפשי שמוצע להקימו ייחשב מוקד חירום לעניין החוק האמור. הצעות חוק הכנסת – 979, ו' באב התשפ"ג, 2023.7.24 סעיפים כדי לאפשר זמן היערכות ליישום החוק, 3 1 ו־14 מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה שישה חודשים מיום פרסומו, וכי תקנות ראשונות בדבר ההכשרות השנתיות למוקדנים יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום תחילתו של החוק. לשם מעקב אחר יישום הוראות החוק, מוצע לקבוע חובת דיווח בעניין זה לוועדה בשנים הראשונות ליישומו. בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של הצעת החוק. יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן