הצעת חוק ביטול הרפורמה בכשרות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

תכליתו של חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983)להלן – החוק(, הוא להגן על צרכני הכשרות בישראל ולמנוע את הונאתם. תכלית זו מושגת באמצעות הקביעה בחוק שמצג כשרותי לגבי בית אוכל או מצרך הוא אפשרי אך ורק אם ניתנה לבית האוכל או למצרך תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך. המחוקק הגן על צרכני הכשרות בכך שהעניק בלעדיות לגורמים המוסמכים על פי החוק לקבוע האם בית האוכל או מצרך מזון אכן כשר. במסגרת חקיקת חוק ההסדרים לשנות התקציב 2021 ו–2022)הוא חוק התכנית הכלכלית)תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022(, התשפ"ב–2022(, שינתה הממשלה בצורה חסרת תקדים ותוך התעלמות מוחלטת מהוראות בית המשפט העליון בנוגע להיקף וסוג הנושאים שראויים להיכלל בחוק ההסדרים, את מערך הכשרות בישראל. הרפורמה שקידמה הממשלה נועדה לאפשר גם לתאגידים פרטיים להעניק תעודות כשרות בתנאי תחרות. החלטה זו עשויה בסבירות גבוהה להביא לפגיעה ברמת הכשרות ולבלבול בציבור שיוביל חלילה להטעיה ולכך שציבור ירא שמיים ושומר כשרות יצרוך בשגגה מזון שאינו כשר. בנושא כה חשוב ומהותי למיליוני ישראלים, לא ניתן להסכים לכל פגיעה, ובוודאי שלא לפגיעה ממשית וקשה ברמת הכשרות ולהטעיית הציבור הרחב. לפיכך מוצע לבטל את סעיף י"ז לחוק ההסדרים שעניינו הוא "ייעול מערך הכשרות" ומכיל למעשה את הרפורמה האמורה. עוד מוצע להבהיר ולתת הגדרה למונח "כשר" שאינו מוגדר כיום בחוק על מנת לקבוע הגדרה שאינה משתמעת לשני פנים. לפי הגדרה זו יצרן מזון או בית אוכל לא רשאים להציג מצד כשרותי מכל סוג שהוא שעה שלא ניתנה לו תעודת הכשר. תיקון זה עיקרו בהגנה על הצרכן שומר הכשרות שלא ישגה לחשוב שמוצר או בית עסק זכו לתעודת הכשר של מי מהגורמים הרשאים ליתן תעודת הכשר כשאין הדבר כך. בנוסף, מוצע לקבוע בחוק כי השר יקבע תנאים והוראות לעניין הימנעות ממצב של ניגוד עניינים או קיום יחסי תלות בין הרשאים לתת תעודת הכשר, או הפועלים מטעמם לבין מי שמקבל מהם שירותי השגחה. מטרת קביעה זו היא לנתק את הבעייתיות שנוצרה במשך השנים עם יחסי התלות בין משגיח הכשרות לבין בית עסק. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל)פ/24/4063(. הצעת החוק זהה לפ/24/4063 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------