הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב-2022

סעיף 1 לסעיף 382א(ג) המוצע לפסקה (1) סעיף 382א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק), קובע בסעיף קטן (א) עבירה מיוחדת של תקיפת עובד ציבור שהעונש בצידה הוא שלוש שנות מאסר. סעיף 382א(ג) לחוק קובע לאמור: "(ג)  התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו - מאסר חמש שנים; בסעיף זה - "עובד חירום" - רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון; "רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" - כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; "מד"א" - אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950." סעיף קטן (ג) האמור קובע נסיבה מחמירה למקרים של תקיפת עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או עובד בחדר מיון, שהעונש לצידה הוא חמש שנות מאסר. הנסיבה המחמירה נועדה לבטא את הפגיעה היתרה בערך המוגן של חיי אדם שנגרמת כתוצאה מתקיפת אדם בעת שהוא מעניק טיפול רפואי מציל חיים. הלכה למעשה, מקרי תקיפה רבים המבוצעים כלפי אנשי צוות רפואי אינם נכללים בנסיבה הקיימת בסעיף 382א(ג) כנוסחו היום, הן מאחר שמותקפים עובדי ציבור מטפלים אשר אינם נכללים בהגדרה של "עובד חירום" והן מאחר שהתקיפות מתרחשות בעת מתן טיפול רפואי שאינו טיפול חירום. מוצע להחליף את סעיף 382א(ג) ולהרחיב את הנסיבה המחמירה הקבועה בו, בשני מובנים: האחד, תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז תיחשב נסיבה מחמירה, ולא רק תקיפה של מי שמוגדר כיום כעובד חירום; התיקון המוצע יאפשר לנסיבה המחמירה לכלול מקרים נוספים של תקיפת צוותים רפואיים ומטפלים המעניקים שירות לציבור, לרבות רוקחים קליניים, פרמדיקים, חובשים או נותני שירותי רפואה והצלה טרום אשפוז (כדוגמת: מד"א, איחוד הצלה ועוד); השני, תקיפת מטפל או ממלא תפקיד בארגון כאמור בעת שהוא מעניק טיפול רפואי תיחשב נסיבה מחמירה, ולא רק במקרים של סכנת חיים או סכנה חמורה לשלמות הגוף. הרחבת הנסיבה המחמירה כאמור תיתן ביטוי ראוי לחומרת הפגיעה בערך המוגן אשר באה לידי ביטוי בתקיפת אדם המעניק טיפול רפואי. במקרים כאלה נגרמת פגיעה הן לנתקף עובד הציבור והן לאדם המטופל אשר התקיפה מונעת ממנו לקבל את הטיפול הנדרש לו, גם אם הטיפול אינו טיפול מציל חיים. מוצע להותיר את הנסיבה המחמירה של תקיפת עובד ציבור הממלא תפקיד בחדר מיון, בלא שינוי. הסיבה לכך היא שכל מי שנמצא בחדר מיון תפקידו להיות זמין למתן טיפול מיידי למקרי חירום ועל כן תקיפת עובד כאמור פוגעת באפשרות להעניק טיפול במצבי חירום למטופלים הנמצאים בסכנת חיים או בסכנה חמורה אחרת לבריאותם. לפסקה (2) מוצע להגדיר את המונחים שנעשה בהם שימוש בסעיף קטן (ג)(1) המוצע. כך למשל, לעניין המונחים "חדר מיון", "טיפול רפואי", ו"מטפל" - מוצע להחיל את ההגדרות הקבועות למונחים אלה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק זכויות החולה). לפי חוק זכויות החולה "מטפל" מוגדר כ"רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי־דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות"; "טיפול רפואי" מוגדר בחוק זכויות החולה כ"לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי". יצוין כי טיפול רפואי יכול לכלול טיפולים נוספים לרבות אלה המנויים בהגדרת הטיפול הרפואי לפי חוק זכויות החולה, ויש לבחון זאת לפי נסיבות כל מקרה. מוצע להגדיר "ארגון חירום והצלה טרום אשפוז" כ"גוף המספק שירותי רפואה דחופה או חירום, עזרה ראשונה, הצלה, או פינוי".