חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג-2023

כללי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, העיסוק), מסדיר את העיסוק בשמונה מקצועות בריאות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק. החוק קובע הוראות שיחולו על כלל המקצועות המוסדרים, ומנגנונים משותפים שיחולו, לפי העניין, על כל מקצוע בנפרד ובהתאם לאורגנים ולמוסדות הרלוונטיים למקצוע האמור. החוק קובע הוראות בעניין התנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות, חובות החלות על בעל תעודה כאמור, מרשם בעלי המקצועות השונים, הכשרה מעשית, בחינות, הקמת ועדות מייעצות לכל מקצוע בריאות ותפקידיהן, חובות אמון ואתיקה מקצועית, הוראות בנושא משמעת ועוד. מוצע, על בסיס התשתית המשפטית הקיימת, להסדיר בחוק שני מקצועות בריאות נוספים: עוזר רופא ודימותן רפואי, כפי שיפורט להלן. נוסף על כך, בתיקון עקיף לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, מוצע להסמיך אח או אחות מומחים לתת, בנסיבות שיפורטו, מרשם תחילי, וזאת מעבר לסמכותם כיום לתת מרשם המשכי למטופלים. א. אסדרת העיסוק - דימותנות רפואית - דימות רפואי הוא תהליך של הפקת דמות באמצעות שימוש בקרינה מייננת, גלי קול או גלים מגנטיים. התהליך דורש שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שבה מדגימים, באמצעות תמונות, חלקים אנטומיים פנימיים בגוף הנבדק ואת אופן תפקודם. למעשה זה שם כולל למגוון בדיקות בסיסיות ומתקדמות המתקיימות לפני אבחון, טיפול ופעולה רפואיים ובמהלכם, והמשמשות לאבחון קליני, תכנון הטיפול, ריפוי ומעקב אחר מטופלים. תחום הדימות הרפואי הוא מרכיב מרכזי בתחום האבחון והטיפול הרפואי והוא מצוי, בישראל ובעולם, בהתפתחות רפואית וטכנולוגית מתמדת. תחומי הדימות הרפואי העיקריים נוגעים לרנטגן הקונבנציונלי - RAY-X, דימות על־שמעי - אולטראסאונד, דימות בטומוגרפיה ממוחשבת - CT, דימות בתהודה מגנטית - MRI, אבחון וריפוי באמצעות חומרים רדיואקטיביים - רפואה גרעינית, ריפוי בהקרנות - רדיותרפיה, רדיולוגיה פולשנית - IR, ועוד. יודגש כי השימוש בקרינה מייננת וחשיפת הציבור אליה מהווים גורם סיכון לבריאות הציבור, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. תהליך היינון שבו משתחררים אלקטרונים מחומר, עלול להסב נזק חמור לחומר הגנטי (DNA) של תאים יחידים. משכך, בהתרחש תהליכי יינון רבים במערכת ביולוגית, עשוי הדבר להוות גורם הרסני למערכת. מעבר לנזק המיידי, רקמות שנחשפות לקרינה מייננת סובלות מנזק מאוחר, המתבטא בעיקר בהתפתחותם של גידולים סרטניים. יתרה מכך, חשיפה לכמות גדולה של קרינה מייננת עלולה לגרום למוטציות בצאצאים הנולדים לאחר החשיפה לקרינה. לנוכח זאת, קיימת חשיבות מכרעת לכך שהדימותן הרפואי, הנדרש לבצע פרוצדורות רפואיות מורכבות, ובכלל זה שימוש בקרינה מייננת, יהיה בעל הכשרה אקדמית ארוכה, רקע עיוני ורפואי רחב, הכשרה קלינית מוכחת ויכולות טכניות מצוינות. הנתונים מלמדים כי בשנת 2020 בוצעו בישראל כשישה מיליון בדיקות דימות אבחנתיות וטיפוליות, כאשר אומדן מספר העוסקים בתחום נע, על פי ההערכות ובהעדר מרשם מוסדר של העוסקים במקצוע, בין 300,1 ל–500,1 דימותנים רפואיים. בהעדר אסדרה חקיקתית בתחום, פעל משרד הבריאות בדרך מינהלית לאסדרה, ואף ערך בחינה ממשלתית שבהתאם לתוצאותיה הנפיק "תעודת הכרה במעמד". בעקבות פסיקות בג"ץ (בג"ץ 03/2921 רונית קאופמן נ' ד"ר אמיר שנון (ניתן ביום 29 באפריל 2004), ובג"צ 05/1423 קדרון-קליין ואח' נ' שר הבריאות ואח' (ניתן ביום 20 ביוני 2005)) החל משנת 2005, בוטל נוהל משרד הבריאות שעל פיו הונפקה תעודת ההכרה במעמד לעוסקים במקצועות שונים, ובהם מוסמכים לרנטגנאות ודימות (דימותנים רפואיים). במהלך השנים שחלפו מאז החלטות בית המשפט האמורות, ובהעדר פיקוח או אסדרה חקיקתיים בנושא, נקלטו במכוני הדימות הממשלתיים, הציבוריים והפרטיים עובדים אשר לא ניתן לעמוד על יכולתם המקצועית והכשרתם בביצוע הפעולות הנדרשות ממי שעוסק בתחום הדימות. ברור כי המצב הנוכחי אינו מאפשר הבטחה כי עובדים בתחום הדימות מיומנים דיים או בעלי השכלה והכשרה מתאימות, ובשם הגנת בריאות הציבור מחייב עניין זה אסדרה חקיקתית מפורשת. לנוכח האמור, מוצע להסדיר את העיסוק בדימותנות רפואית, בדרך של הגדרת המקצוע, תנאי הכשירות וההשכלה הנדרשים לעוסקים בו והוספתו למסגרת החקיקתית ולתשתית המשפטית שהניח חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות לאסדרה כוללת בנושא. ב. אסדרת העיסוק - עוזר רופא - עוזרי רופא הם אנשי צוות רפואי המבצעים פעולות רפואיות ואדמיניסטרטיביות בהנחייתם ובפיקוחם של רופאים. כבר במשך כמה עשורים ובכמה מדינות בעולם, כגון ארצות הברית, קנדה, אנגליה, הולנד ואוסטרליה, עוזרי הרופא עוסקים ברפואה, לרבות קבלת היסטוריה רפואית ממטופל בעת קבלתו לטיפול, ביצוע בדיקה גופנית, אבחון וטיפול במחלות ובפציעות, הזמנה ופענוח של בדיקות מעבדה, ביצוע פעולות רפואיות, סיוע בניתוחים, חינוך לבריאות, מעקב אחר מטופלים באשפוז ובקהילה ואף מתן וחידוש מרשמים. מרבית תוכניות הלימוד בעולם לעוזרי רופא מתבססות על לימוד תכנים דומים לתכנים הנלמדים בבתי הספר לרפואה, לרבות למידה קלינית לצד מיטת המטופל המעניקות לבוגרי ההכשרה לעוזרי רופא את היכולת לעסוק ברפואה לצד הרופאים ותחת פיקוחם. ההכשרה לרוב נמשכת כשנתיים וחצי וכוללת כאמור לימודים תאורטיים בשילוב הכשרה קלינית. הצורך בהקמת התפקיד של עוזר רופא בישראל נבחן על ידי ועדה מקצועית של המשרד בשנת 2012 אשר קבעה באופן חד־משמעי כי "קיימים צרכים המצדיקים יצירתו של תפקיד עוזר רופא בישראל". בהתאם להמלצות הוועדה מוסד תפקיד עוזר רופא במתכונת מוגבלת יותר בשלושה תחומים, והמרכזי שבהם הוא תחום הרפואה הדחופה. עד כה, הוכשרו בישראל 100 עוזרי רופא אשר פועלים במחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון) ברחבי מדינת ישראל ומעניקים טיפול רפואי איכותי לצד רופאי המחלקה. פעילותם מעוגנת כיום על ידי קביעת סמכויותיהם בהסתמך על סעיף 59 לפקודת הרופאים וכן תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס"א-2001 (להלן - תקנות הכשירויות לביצוע פעולות חריגות). התקנות כאמור מגבילות את פעילותם לתחומים רפואיים מאוד ספציפיים ומצומצמים (כגון רפואה דחופה), זאת לעומת התפיסה שלפיה עוזרי הרופא יכולים וצריכים לתת מענה מקצועי ואיכותי בכל שירותי הרפואה בישראל ותחומיה. מחקר מלווה שבחן את פעילותם של עוזרי הרופא במחלקות לרפואה דחופה הצביע על שביעות רצון גבוהה בקרב רופאי המחלקה מפעילותם של עוזרי הרופא אשר לדבריהם "הקלו באופן משמעותי" על עבודתם ואף תרמו להרגשה של הפחתה בשחיקה. בעקבות המחקר הוקמה ועדה נוספת שבחנה את האפשרות לקדם את פיתוח התפקיד עוזר רופא לתחומי רפואה נוספים תוך כדי הפיכת התפקיד למקצוע ראשי במודל הקיים במדינות אחרות כפי שהוצג לעיל. הוועדה קבעה באופן נחרץ שהקמת מקצוע של עוזר רופא ומתן סמכויות של עיסוק ברפואה באופן מפוקח תביא לשיפור משמעותי במתן שירותי רפואה במדינת ישראל באופן בטוח ומקצועי לצד הרופאים, יסייע לרופאים ויאפשר להם לנהל את זמנם הקליני ויתרום רבות לשיפור תנאי העבודה של הרופאים ויפחית את שחיקתם. משכך, מוצע להסדיר מקצועות אלה בחוק ולאפשר את השגת התכליות בדבר הגנת בריאות הציבור, הן בעניין פיקוח ואסדרת העיסוק בדימות רפואי והן בהיבט של פיתוח והרחבה של מערך שירותי הרפואה על כל גוניהם ושילובם של עוזרי הרופא, באופן שיסייע במתן המענה הנדרש ואשר מפאת המשאבים אינו בא על צורכו דיו. כמו כן, יוביל שילובם של עוזרי הרופא, באופן משמעותי, להקלת העומס המוטל על הרופאים, יגביר את יעילותם ויפחית את שחיקתם. סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק, הוא סעיף ההגדרות, לעדכן כמה הגדרות קיימות ולהוסיף הגדרות הנדרשות לצורך אסדרת שני המקצועות האמורים. מוצע להוסיף הגדרות אלה: ההגדרה "דימותן רפואי" - מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; הגדרה זו, בדומה לשאר הגדרות מקצועות הבריאות בחוק, נשענת על עצם קבלת תעודת מקצוע. באופן דומה, מוצע להגדיר "עוזר רופא" כמי שניתן לו רישיון עוזר רופא. השימוש במונח רישיון, ולא תעודה, בהתייחס למקצוע עוזר רופא, מקורו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 (להלן - פקודת הרופאים), המסדירה את העיסוק ברפואה בדרך של מתן רישיונות. כמו כן, לנוכח אסדרת הרישוי וייחוד העיסוק המוצעת לגבי דימותנים רפואיים, ובאופן המתיישב עם הפרקטיקה הנוהגת בתחום, מוצע כי גם אסדרת מקצוע זה תבוסס על רישיון המקנה למחזיק בו את הסמכויות לבצע את הפעולות המיוחדות למקצוע, תוך מתן אפשרות להגביל את הרישיון או לקבוע בו תנאים, כפי שיפורט בהמשך. ההגדרה "דימותנות רפואית" - מוצע להוסיף הגדרה המבטאת את עבודת הדימותן הרפואי. דימותנות רפואית היא הפקת דמות למטרות רפואיות, לאבחון או לטיפול, באמצעות קרינה מייננת, כלומר באמצעות גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI) המופעלת כלפי אדם; פעולות כמו צילום רנטגן, CT, ממוגרפיה, אנגאוגרפיה והפעלת מערכות שיקוף לשם צנתורים, נכללות בהגדרת הדימותנות הרפואית. ההגדרות "רופא" ו"רופא מומחה" - הגדרות אלה מצויות בשימוש בהוראות החוק בעניין אסדרת העיסוק עוזר רופא. מוצע להגדיר מונחים אלה בדרך של הפניה להוראות החקיקה הרלוונטיות. בהתאם, מוצע להגדיר "רופא" כמי שמורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים. ההגדרה "רופא מומחה" נדרשת לשם קביעת הסדרי הפיקוח שיחולו על עוזר הרופא. כפי שיפורט בהמשך, מסגרת העסקתו של עוזר רופא תהיה על פי אצילת סמכויות רופא מומחה, והוא נתון לפיקוחו באופן שוטף. משכך, מוצע להגדיר רופא מומחה כרופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות בתקנות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים; מדובר בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973. 3 ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191. לבסוף, מוצע להתאים את ההגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", כך שתכלול התייחסות גם ל"רישיון". כך, בכל מקום בחוק שבו מוזכרת תעודה של בעל מקצוע בריאות, תתייחס ההוראה גם לרישיון, הרלוונטי למקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותן רפואי כאמור. סעיפים סעיף 5 לחוק עניינו "ייחוד פעולות". הסעיף קובע 2 ו–14 כי לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לחוק לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים אלא אם כן הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות. סעיף קטן (ב) מצמצם את הכלל האמור וקובע, בין השאר, כי הכלל לא יחול על רופא, או על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות כל עוד הוא מבצע את הפעולות האמורות תחת פיקוח והדרכה של בעל תעודה באותו מקצוע בריאות. כמו כן לא יחול הכלל על מי שקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. מוצע להחליף את סעיף קטן (ב) במספר תיקונים: מוצע להוסיף גם את עוזר הרופא לחריגים שייחוד העיסוק לא יחול לגביהם. זאת לנוכח מתווה אסדרת מקצוע הבריאות עוזר רופא, בדרך של אצילת סמכויות מרופא מומחה לעוזר הרופא. משכך, ככל שהרופא המומחה מצא לנכון, תחת חובת הפיקוח שלו על עבודת עוזר הרופא, יש לאפשר לו לאצול מסמכויותיו גם בביצוע פעולות אלה ככל שהדבר נדרש. כמו כן מוצע להתאים את הוראת סעיף קטן (ב) שלפיה ייחוד הפעולות לא יחול על מי שמשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות תחת פיקוח של בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, ולקבוע כי במקרה של עוזר רופא הפיקוח יהיה של רופא מומחה, בהתאם להוראות הפיקוח לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים המתוקן כתיקון עקיף בהצעת חוק זו. עם זאת, לעניין דימותנות רפואית מוצע לסייג את ההחרגה האמורה מכלל ייחוד העיסוק, הן של רופא והן של עוזר רופא, כפי שיפורט להלן. מאז נחקק החוק לא יוחדו בתוספת השנייה פעולות לבעלי תעודות במקצועות הבריאות. זאת לנוכח חפיפה מסוימת של פעולות רפואיות שונות המבוצעות במקצועות בריאות שונים, והקושי להבחין ביניהן באופן שיאפשר לייחד פעולה רפואית מסוימת למקצוע בריאות מסוים. ואולם, בהצעת חוק זו מוצע לייחד פעולות לדימותנות רפואית, תוך זיהוי פעולות ייחודיות למקצוע בריאות זה בלבד, ובלי לפגוע בתפקידם השוטף של בעלי מקצועות בריאות אחרים. לצידן נמצא כי פעולות אחרות במקצוע הדימותנות, ניתן לייחדן לדימותנים הרפואיים בכפוף לכמה סייגים, שנועדו לשמר את אפשרותם של בעלי מקצועות נוספים בתחום הרפואה והבריאות, המבצעים פעולות אלה מתחום הדימות במהלך הרגיל של עיסוקם. מוצע לקבוע מנגנון לקביעת סייגים וחריגים במקרים כאמור, ולשמר את ייחודו של העיסוק מעבר לכך, באופן הזה: ראשית, מוצע לתקן את התוספת השנייה ולקבוע בה שתי רשימות: האחת, בחלק א' המוצע, רשימת פעולות ייחודיות לדימותן רפואי; השנייה, בחלק ב' המוצע, רשימת פעולות מתוך הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי (טור א'), אשר ישנם גורמים נוספים המוסמכים לבצען (טור ב'), בתנאים אם נקבעו (טור ג'). בד בבד, מוצע לתקן את סעיף 5(ב), ולבנותו באופן שמפרט מיהם הגורמים שכלל הייחוד בסעיף קטן (א) לא יחול עליהם, ולהוסיף לרשימה את פסקה (4) המפנה לגורמים שנקבעו בטור ב' בתוספת השנייה. בהתאם מוצע להכפיף את ההחרגה הגורפת של רופא ועוזר רופא בסעיף 5(ב), לייחוד הפעולות והחריגים לו כפי שנקבעו בתוספת השנייה לעניין דימותנות רפואית. מבנה זה של הפניה לתוספת והגדרת פעולות ייחודיות וכן סייגים לייחוד הפעולות, בתנאים הקבועים בתוספת, מאפשר את הגמישות הנדרשת לזיהוי הגורמים הרלוונטיים להחרגה מייחוד העיסוק, ומאפשר תחימה מיטבית של העוסקים בתחום. בתוך כך, מוצע כי גם סמכויות רופא ועוזר רופא בביצוע פעולות שיוחדו לדימותנות הרפואית יוגדרו במסגרת הסייגים בחלק ב' בתוספת השנייה, ולא באופן גורף ורחב בסעיף 5(ב). משמעות ההסדר המוצע היא כי לגבי דימותנות רפואית, ייחוד העיסוק יחול בהתאם למפורט בתוספת השנייה, בשילוב עם החריגים לכלל ייחוד העיסוק הקבועים בסעיף 5(ב), הכוללים כאמור את מי שמשלים הכשרה מעשית תחת פיקוח ומי שהשר קבע בתקנות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. וזו לשונו של סעיף קטן (ב) שאותו מוצע להחליף: "(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא, על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, וכן על מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת הכשרה מעשית במקצוע הבריאות ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות." מבחינת תוכן התוספת השנייה, מוצע לקבוע בחלק א' את רשימת הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי, ובכלל זה אלה שנקבעו לגביהן סייגים בחלק ב' לתוספת. פעולות אלה עניינן בהפעלת מכשירים לצורך עיסוק בדימותנות רפואית כהגדרתה המוצעת בסעיף 1, ובהתאם לפירוט שבחלק א' לתוספת. בחלק ב' לתוספת השנייה מוצע כאמור למנות את הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי, מתוך הרשימה הנתונה בחלק א', אשר לגביהן זוהו בעלי מקצוע המבצעים אותן במסגרת תפקידם, ולהחריג בעלי מקצוע אלה כך שייחוד העיסוק לא יחול לגביהם, אם בכלל ואם בתנאים כמפורט בטור ג'. סעיף 3 סעיף 12 לחוק עניינו החלטה בבקשה למבקש תעודה במקצוע הבריאות. סעיף קטן (ב) קובע כי המנהל רשאי להעניק תעודה שתהיה תקפה לשנה, למי שהתקיימו בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק, והוא זכאי לתואר האקדמי הנדרש לפי הסעיף האמור אך טרם הוענק לו התואר האמור. מוצע להחריג מכלל זה את האפשרות לתת תעודה זמנית לעיסוק כעוזר רופא, ולהסדיר בנפרד, במסגרת סעיף 26ד לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת החוק, את האפשרות לתת היתר זמני לעסוק כעוזר רופא. הכלל הקבוע בסעיף 12 אינו בהכרח מתאים למתווה העיסוק כעוזר רופא המוצע כעת, ומשכך מוצע לייחד לעיסוק זה כלל נפרד בכל הנוגע למתן היתר זמני. סעיף 4 סעיף 18 לחוק מסדיר את מנגנון הוועדה המייעצת לכל מקצועות הבריאות, שהיא ועדה בת חמישה חברים כמפורט בלשון הסעיף, אשר תפקידיה, לפי סעיף 19 לחוק, לייעץ לשר, בין השאר בנושאים אלה: קביעת פעולות ייחודיות למקצוע; הכשרה מעשית; בחינות; תחומי מומחיות במקצועות הבריאות; הגבלת פרסומת וכללי אתיקה. כמו כן, תפקיד הוועדה המייעצת לייעץ למנהל בנושאים שעניינם, בין השאר, הכרה בתארים שניתנו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ופיקוח על בעלי תעודה במקצוע בריאות. הוראות הסעיף האמור מתאימות גם למינוי ועדה מייעצת לדימותנות רפואית, ואולם לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא מוצע להתאימו ולהרחיב את הרכב הוועדה המייעצת, כך שישבו בה עוזרי רופא לצד רופאים מומחים, לנוכח ההשקה בין המקצועות והזיקה ביניהם. מוצע כי המנהל ימנה ועדה מייעצת למקצוע הבריאות עוזר רופא שתהיה בת שמונה חברים, ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה. בוועדה יכהנו בעל רישיון עוזר רופא שהוא עובד המדינה, שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם בעלי רישיון עוזר רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, בעל רישיון עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון עוזר רופא (בדומה לחברי הוועדות המייעצות לגבי מקצועות הבריאות האחרים), וכן יכהנו בה רופא מומחה שהוא עובד המדינה, רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית, רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים ורופא מומחה שהוא מנהל רפואי בקהילה באחת מקופות החולים. סעיף 5 כמקובל בחקיקה הנוגעת להקמת ועדות ציבוריות מעין זו, מוצע לקבוע כי בתפקיד של חבר ועדה מייעצת לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, בין השאר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית (לעניין זה ראו בג"ץ 08/4646 לביא נ' ראש הממשלה, פסקה 11 (ניתן ביום 2008.10.12)). סעיף 6 סעיף 19 לחוק קובע את תפקידי הוועדה המייעצת אשר תייעץ לשר בנושאים שונים, כפי שפורט לעיל, המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (6). פסקה (4) עניינה הייעוץ לשר בעניין תחומי מומחיות במקצועות הבריאות. מוצע להרחיב ולקבוע כי הוועדה המייעצת תייעץ, בעניין הזה, גם לגבי ההכשרה הנדרשת לתחומי המומחיות כאמור. תוספת זו מרחיבה את התשתית לסיווג התמחויות במקצועות הבריאות השונים, בהתאם לתפיסת ההתמחות כנדבך חשוב במקצועות הבריאות השונים. סעיף 7 סעיף 20 קובע שהוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, אם לא נקבעו לפי חוק זה. מוצע להחליף את נוסח הסעיף בנוסח המקובל כיום בחקיקה הנוגעת למינויים של ועדות ציבוריות, אשר נועד להבטיח את תקינות עבודת הוועדה המייעצת, בהיבט החברים המכהנים בה. סעיף 20(א) נועד לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה המועצה לפעול ולקבל החלטות הוא רוב חבריה. וזו לשונו של סעיף 20 שאותו מוצע להחליף: "20.  סדרי עבודת הוועדה המייעצת הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה." סעיף 8 סעיף 21 לחוק קובע כי תקופת כהונתם של חברי הוועדה המייעצת תימשך ארבע שנים ותהיה אפשרות להאריכה פעם אחת לארבע שנים נוספות. מוצע להתאים את הוראת הסעיף להוראות החקיקה המקובלות, ובעניין הזה לאפשר הארכה לשתי תקופות כהונה בנות ארבע שנים. וזו לשונו של סעיף 21 שאותו מוצע להחליף: "21.  תקופת כהונתם של חברי הוועדה המייעצת חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים." סעיף 9 במסגרת הפרק העוסק בוועדות המייעצות מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 21א עד 21ד אשר יסדירו את הסוגיות שלהלן: הסדר להפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה, תוקף פעולות הוועדה, שמירת דינים וניגוד עניינים, כמקובל בחקיקה המסדירה עניינים אלה. לסעיף 21א המוצע - מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר ועדה מייעצת בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור ייעשה במקום שבו חדלו להתקיים בחבר הוועדה המייעצת הנסיבות שבשלהן מונה, וכן אם התפטר באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר. נוסף על כך, מוצע כי כהונתו של חבר ועדה מייעצת תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי השר אם הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר הוועדה המייעצת, או אם נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע. כמו כן, מוצע להסדיר בסעיף קטן (ג) את האפשרות שלפיה יכול המנהל להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. מטרת סעיף קטן זה, לתת בידי המנהל סמכות להעביר מכהונתו חבר ועדה מייעצת שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, ואינדיקציה אפשרית לכך היא היעדרו מישיבות הוועדה שבה הוא חבר. כדי לוודא את שלמות הרכב הוועדה המייעצת ושלא להותירה בלא איוש באופן העלול לפגוע בתפקודה, מוצע לקבוע כי עם הפסקת כהונה של חבר ועדה מייעצת לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף 18. לסעיף 21ב המוצע - למען שמירה על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת, מוצע לקבוע כי לא תיפגע פעילותה במקרה שבו התפנה מקומו של מי מחבריה, וזאת כל עוד מכהנים בה רוב חבריה. לסעיף 21ג המוצע - מוצע להחיל על חברי הוועדה המייעצת, שאינם עובדי המדינה, שורה של דינים החלים על עובדי המדינה, ואשר מטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירה על העצמאות המקצועית של העוסקים בו. מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, ולפיהן יחול על חבר הוועדה המייעצת וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו איסור על קבלת מתנה הניתנת לו לנוכח חברותו בוועדה המייעצת. זאת כדי למנוע פגיעה בטוהר המידות, ובכלל זה למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לחבר הוועדה המייעצת כדי להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות. כמו כן מוצע להחיל את הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, הנוגעות לעובדי ציבור - הוראות אלה עוסקות הן בעבירות המיוחדות לעובדי ציבור, ובהן עבירות של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה ושימוש 10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421. לרעה בכוח המשרה, והן בהגנה מוגברת לעובדי ציבור, בין השאר, לעניין תקיפה של עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור. כמו כן, מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 - חוק זה קובע שורה של הגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו. עוד מוצע להחיל את הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, אשר לפי חוק זה יחולו על חברי הוועדה המייעצת החובות והאיסורים החלים מכוח חוק זה על כלל עובדי המדינה - איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5). עוד מוצע להחיל את פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לעניין ההוראות הנוגעות ל"תעודת עובד ציבור", כפי שבאה לידי ביטוי בסימן ג' בפרק ב' לפקודה האמורה; שם נקבע, בין השאר, כי בית המשפט רשאי לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי, וכי התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה (סעיף 23 לפקודה), וכי דין תעודת עובד הציבור כדין עדות, כלומר, עובד הציבור לא נדרש להתייצב לעדות בבית המשפט, אלא אם כן יידרש להיחקר בחקירה נגדית (סעיף 25 לפקודה). תכליתן של ההוראות העוסקות בתעודת עובד ציבור היא לחסוך מעובדי הציבור את הצורך להגיע לבתי משפט באופן תכוף ולטלטל את המסמכים לבית המשפט, וכך למנוע שיבוש של עבודת המנהל. לבסוף, מוצע להחיל את סעיף 56(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, אשר לפי חוק זה תופסק חברותו של חבר ועדה מייעצת המתמודד בבחירות לכנסת, וזאת מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת, ואם ייבחר לכנסת - כל זמן היותו חבר כנסת. לסעיף 21ד המוצע - מוצע, בהתאם לנורמות חקיקה מקובלות בהקשר של מינוי ועדות מייעצות, לקבוע איסור על חברי ועדה מייעצת להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו קיים חשש סביר שחבר ועדה מייעצת יימצא בניגוד עניינים - הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר שאותו הוא ממלא. סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף המוצע. הסעיף יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים", ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של חבר בוועדה המייעצת, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי חבר בוועדה המייעצת עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לו עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה, כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר הוועדה המייעצת, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה. בסעיף קטן (ב), מוצע לאסור את מינויו של אדם לחבר בוועדה המייעצת אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר הוועדה המייעצת יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד לא יהיה ניתן למנותו. סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי חבר הוועדה המייעצת לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" בסעיף קטן (א), על חבר הוועדה המייעצת להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על חבר הוועדה המייעצת לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט צעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה. סעיף קטן (ד) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על חבר ועדה מייעצת כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לו על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, הוא נדרש לעדכן את הגורם הממנה, ובהתאם יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. סעיף קטן (ה) עוסק בנסיבות שבהן הרכב ועדה מייעצת כולל חבר אשר מונה מתוקף תפקידו כבעל תפקיד בגוף מסוים או כמייצג גוף או מגזר מסוים. כך לגבי חברי הוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, המנויים בסעיף 18(ב1)(3) - עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא, ובסעיף 18(ב1)(5) - רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית. במקרים אלה, ההנחה היא כי חברותם של אלה בוועדה היא חשובה ובעלת תועלת, בין השאר כדי שייצגו ויביאו לפני חברי הוועדה המייעצת גם את זווית הראייה של המגזר המיוצג על ידם. לכן, במצב כאמור אין לראות ניגוד עניינים בעצם העובדה שחבר הוועדה המייעצת מייצג גוף או ציבור מסוים. ואולם לא מן הנמנע שעניין אישי של אותו נציג יעורר חשש לניגוד עניינים אישי, גם אם עניין זה קשור לעניינו הכללי של המגזר. סעיף 10 מוצע להוסיף לחוק פרק חדש, פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא. יצוין כי במקביל להוראות פרק זה, מוצע בחוק זה תיקון עקיף לפקודת הרופאים ובו התאמת הוראות הפקודה האמורה לאסדרה המוצעת בעניין עוזר רופא, אשר לה שני נדבכים: האחד מתייחס לעוזרי הרופא, חובותיהם וההוראות החלות עליהם, המוצעות בפרק ז'1 שלהלן; השני, הוראות שיחולו על רופאים המבקשים לאצול מסמכויותיהם לעוזרי הרופא והחובות הנגזרת מכך. הוראות אלה מקומן בפקודת הרופאים ומשכך נכללות בתיקון העקיף כאמור. לעומתן, בחוק זה מוצע לכלול את ההוראות הנוגעות לעיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא - בכפוף להרשאה; הגבלות על ביצוע פעולות רפואיות; החלת הוראות מפקודת הרופאים; היתר זמני לעוזר רופא, והוראה משמעתית בעניין פעולה בחריגה מהרשאה, והכול כמפורט להלן. לסעיף 26א המוצע - מוצע לקבוע בסעיף 26א את מנגנון פעולתו של עוזר הרופא. עוזר הרופא יפעל על פי הרשאה אישית שניתנה לו מרופא מומחה, ובהתאם להרשאה זו. הרשאה כאמור תינתן באופן מפורט על גבי טופס ייעודי, אשר יפרט מהן הסמכויות שנתונות לעוזר הרופא בהתאם להרשאה. למען הסר ספק מוצע להבהיר בהוראות הסעיף כי האיסור לבצע פעולות שלא בהתאם להרשאה כאמור אינו כולל מצבי חירום רפואיים שבהם יוכל עוזר הרופא לתת מענה. כמו כן מוצע להבהיר כי ההרשאה אינה מגבילה את עוזר הרופא לפעול לפיה בכל מקום, ובכלל זה בית החולה, למעט אם נקבע אחרת בהרשאה. מתוך תפיסת היתרון למומחיות מקצועית, מוצע להגביל את תחומי המומחיות שבהם יוכל עוזר רופא לפעול במקביל, לשני תחומים לכל היותר, זאת, בדומה לרופאים המומחים הפועלים בתחום מומחיות מסוים ולהגברת המקצועיות בהתנהלות העוסקים במקצוע. מסיבה זו מוצע אף להגביל את מספר ההרשאות שעל פיהן יוכל עוזר רופא לפעול במקביל, לשלוש הרשאות לכל היותר. זאת מאחר שפעולתו היא תחת פיקוח הרופא המומחה שנתן את ההרשאה, ולשם הבטחת יכולת הפיקוח באופן יעיל ואיכותי, בלי להביא לסרבול ובלבול שיקשו על המערכת. נוסף על כך, מוצע לקבוע, בסעיף 26ב המוצע, מנגנון של היתר זמני, לבקשת מוסד רפואי, לעסוק כעוזר רופא עד לקבלת החלטה בבקשה לקבלת רישיון. המנגנון המוצע דומה למנגנון הקיים כיום בפקודת הרופאים לעניין היתר זמני. סעיף זה מבקש לאפשר היתר זמני חלף ההסדר הקבוע בסעיף 12(ב) לחוק, החל לגבי שאר מקצועות הבריאות. בהתאם לסעיף 12(ב) האמור, מי שעומד בתנאי הכשירות וזכאי לתואר האקדמי הנדרש אך טרם קיבל אותו רשאי המנהל להעניק למבקש היתר לעסוק באופן זמני במקצוע הבריאות אף אם טרם הוענק לו התואר האמור, וזאת כדי לא לעכב את שילובם כעוסקים במערכת הבריאות, ואילו בכל הנוגע לעוזר רופא, מוצע שלא לוותר על דרישת הענקת התואר לזכאים לו. מאחר ואופי מקצוע עוזר רופא הוא עיסוק ברפואה הרי שלא ניתן לוותר על דרישת התואר בדומה לדרישה לעוסקים ברפואה. עוד מוצע לקבוע כי הרשאה לעוזר רופא אין משמעה חיובו לפעול במקום מסוים, למשל בתחומי המוסד הרפואי שבו ניתנה לו, וכי הוא יוכל לבצע פעולות לפיה בכל מקום, לרבות בבית החולה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה, וכאמור בכפוף לפיקוח הנדרש על ידי הרופא המומחה לפי ההוראות המוצעות בחוק זה. לסעיף 26ב המוצע - סמכותו של עוזר הרופא לביצוע פעולות רפואיות נגזרת כאמור מהרשאה אישית שניתנה לו מאת רופא מומחה. עם זאת, ייתכנו סוגים של פעולות רפואיות המצדיקות משנה זהירות באשר לאפשרות אצילת הסמכות לבצען לעוזר רופא. ככלל הכוונה לפעולות רפואיות שיש בהן מידה גבוהה של סיכון או המחייבות מומחיות מיוחדת, או הנחיות מיוחדות לביצוע (למשל דרישת ותק או ניסיון מיוחד, הוראות לעניין פיקוח במתווה מסוים, דרישה לנוכחות רופא ועוד). בהתאם, בתיקון העקיף לפקודת הרופאים מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הגבלות לעניין האפשרות של רופא מומחה לאצול לעוזר רופא סמכויות לביצוע פעולות רפואיות מסוימות כפי שייקבע בתקנות, ובכלל זה לאסור את אצילתן או לאפשר את אצילתן בהתאם לתנאים שיקבע (ראו דברי ההסבר לסעיף 7ב(ב) המוצע לפקודת הרופאים כנוסחו בסעיף 17(5) להצעת החוק). באופן משלים לקביעה שם, מוצע בסעיף 26ב לקבוע את חובתו של עוזר הרופא לפעול בהתאם להגבלות ולתנאים שיקבע השר בהתאם לתקנות האמורות. לסעיף 26ג המוצע - כאמור, נדבך משלים של אסדרת מקצוע הבריאות עוזר רופא הוא ההוראות שיחולו על רופאים מומחים בפקודת הרופאים, במסגרת תיקון עקיף לפקודה האמורה. בד בבד, מוצע בסעיף 26ג לקבוע כי הוראות מסוימות מפקודת הרופאים יחולו גם על עוזרי רופא, בשינויים המחויבים, לנוכח הזיקה בין התפקידים ולעיתים אף החפיפה והזהות בביצוע הפעולות הרפואיות במסגרתם. אלה ההוראות מפקודת הרופאים שמוצע להחיל: סעיף 7, שלפיו תתאפשר העסקת אחיות, חובשים ועוזרים תחת פיקוח עוזר הרופא; סעיף 8, כך שתיקבע אפשרות עוזר הרופא להיפרע בבית משפט שכר טרחה או תשלום אחר בעד עבודה או שירות שעשה ושלפי פקודת הרופאים היו צריכים להיעשות ביד רופא מורשה או עוזר רופא, והוא הדין בעד תרופה שרשם וסיפק; יצוין כי בתיקון העקיף לפקודת הרופאים מוצע תיקון נוסח סעיף זה באופן שיכלול התייחסות גם לסמכות עוזר הרופא לבצע את אותן הפעולות שבעדן נגבה שכר טרחה (ראו בדברי ההסבר לסעיף 17(6) בהמשך); בעד פעולות שביצע לפי הפקודה (פעולות בתחום סמכותו של רופא מורשה); סעיף 10, לעניין עיסוק אחר, שלפיו ייקבע כי עוזר הרופא לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כעוזר רופא לבין העיסוק האחר; סעיף 16 שעניינו רשות להחזיק סמים ותרופות; וסעיף 42 הקובע כי רופא מורשה העוזר למי שאינו רופא מורשה בביצוע פעולות המחייבות מיומנות של רופא, יראו אותו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה - החלת הסעיף תרחיב את הכלל גם לעוזר רופא העוזר למי שאינו רופא מורשה או שאינו עוזר רופא; יצוין כי בתיקון העקיף לפקודת הרופאים מוצעת התאמת נוסח גם לסעיף זה כך שמעבר להחלת האיסור על עוזר רופא, יעודכן האיסור כך שיחול על עזרה למי שאינו רופא מורשה או עוזר רופא (ראו לעניין זה בדברי ההסבר לסעיף 17(7)). נוסף על כך, מוצע להחיל את התקנות לפי סעיף 61(א)(4) לפקודת הרופאים, שעניינן קביעת הסמים והתרופות שרשאי רופא מורשה להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם, גם על עוזר רופא. לבסוף מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע בצו הוראות נוספות מפקודת הרופאים שיחולו על עוזר רופא, בהתייעצות עם שר המשפטים. לסעיף 26ד המוצע - סעיף 12 לחוק קובע את אפשרות המנהל להעניק למבקש תעודה במקצוע בריאות היתר זמני לעסוק במקצוע הבריאות, אם התקיימו לגביו התנאים לקבלת התעודה וטרם הוענק לו התואר האקדמי הנדרש אף על פי שהוא זכאי לקבלו; היתר זמני כאמור יהיה תקף לשנה וניתן להאריכו בשנה אחת נוספת. סעיף 19 לפקודת הרופאים קובע הוראה דומה לגבי מבקש רישיון לעסוק ברפואה. גם ההיתר הזמני לפי סעיף 19 האמור יעמוד בתוקף לשנה, ולעומת מקצועות הבריאות, הארכתו היא בשיקול הדעת של המנהל ואינה קצובה. לעניין עוזר רופא מוצע לקבוע הוראה דומה, ברוח הנורמה הקבועה בסעיף 12 לחוק, בהתאמות למאפייני העיסוק כעוזר רופא. מוצע כי בקשה להיתר זמני לעוזר רופא תוגש למנהל על ידי רופא מומחה, וכי הפיקוח על עוזר הרופא שיפעל תחת ההיתר הזמני ייעשה על ידי אותו רופא מומחה שהגיש את הבקשה; היתר זמני לעוזר רופא יינתן למי שמתקיימים לגביו כל התנאים למתן רישיון עוזר רופא, אשר הגיש בקשה לרישיון וטרם ניתנה החלטה בעניינו. היתר זמני לעוזר רופא יינתן אף הוא לתקופה של שנה. מוצע לאפשר את הארכת תוקפו בשנה נוספת, בדומה להסדר החל לגבי שאר מקצועות הבריאות לפי סעיף 12 לחוק. סעיף 11 סעיף 27 לחוק קובע עבירות משמעת של בעלי תעודות במקצועות הבריאות המוסדרים בחוק. מוצע להוסיף לרשימת עבירות המשמעת בסעיף, עבירת משמעת של עוזר רופא הפועל בחריגה מהרשאה שניתנה לו, או שביצע פעולה רפואית שהשר קבע בצו כי אסור לו לבצעה, או בחריגה מתנאים שנקבעו לביצועה בצו כאמור, ובכך לאפשר, בעת הצורך, נקיטת הליכים משמעתיים נגדו והטלת אמצעי משמעת, המוסדרים בפרק ח' לחוק, ובכלל זה התליית או ביטול הרישיון. סעיף 12 מוצע לקבוע את הוראות המעבר לעניין מקצועות הבריאות עוזר רופא (בסעיף 58א המוצע) ודימותנות רפואית (בסעיף 58ב המוצע), כסעיפים נפרדים אשר ישתלבו בנוסח החוק, בדומה לסעיף 58 לחוק הכולל את כל הוראות המעבר שנחקקו בהקשר של מקצועות הבריאות שהוסדרו בו עד כה. לסעיף 58א המוצע - מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, באופן אשר יאפשר לעוסקים בו ערב תחילתו של החוק, הפועלים בהתאם לתקנות כשירויות לביצוע פעולות חריגות, להשתלב במקצוע גם לאחר תחילת החוק. התשתית המשפטית לפעולתם של עוזרי הרופא התבססה עד כה על פקודת הרופאים ותקנות הכשירויות לביצוע פעולות חריגות, ועל פיה התאפשר עיסוק כעוזר רופא בשלושה תחומים: רפואה דחופה, הרדמה ופתולוגיה. בהתאם לחיקוקים אלה, הוכשרו עד היום כ־100 עוזרי רופא בתחום הרפואה הדחופה בלבד. אף על פי שהתקנות מאפשרות הכשרה בכמה תחומים נוספים, משרד הבריאות לא הכיר בהכשרות אלה ואף מעולם לא נדרש לכך. משכך, נדרש בהוראת המעבר להתייחס לאפשרות המשך העסקתם של עוזרי הרופא המועסקים כיום, כולם בתחום הרפואה הדחופה. מוצע לקבוע כי הם יוכלו להמשיך להיות מועסקים בתחום האמור, וכי יראו אותם כבעלי רישיון במקצוע הבריאות עוזר רופא, אך תחת הגבלה, שתיקבע ברישיון, לעסוק בתחום הרפואה הדחופה בלבד. אם מי מהם יבקש להרחיב את תחומי העיסוק לתחומי רפואה נוספים, יהיה עליו להשלים את הנדרש כדי לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק לצורך קבלת רישיון עוזר רופא בלא ההגבלה האמורה. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין הנורמות שיחולו עד לקביעת תקנות בעניין ההכשרה המעשית הנדרשת למקצוע הבריאות עוזר רופא, וכן עד להוצאת צו שיקבע בתוספת השלישית את סוגי הפעולות שעוזרי רופא יהיו מנועים מלבצע, או שיהיו רשאים לבצע בתנאים שייקבעו. נוסף על כך, מוצע כי עד להתקנת תקנות ראשונות בעניין ההגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר רופא ומתן ההרשאה האישית לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים, ותקנות ראשונות בעניין ההכשרה המעשית הנדרשת לשם עיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא לפי סעיף 14 לחוק ופרט 10(2) לתוספת הראשונה לחוק, ימשיכו לחול תקנות הכשירויות לביצוע פעולות חריגות והכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור, שהסדירו עניינים אלה עובר לתחילת החוק. לסעיף 58ב המוצע - מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית, במטרה לאפשר לעוסקים בתחום ערב תחילת החוק להמשיך לעסוק בו אם מתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בסעיף. יודגש כי לגבי דימותנות רפואית, מוצע לקבוע כלל שלפיו מי שמנוי בהוראת המעבר יראו אותו כמי שמתקיימים לגביו תנאי הכשירות לעסוק במקצוע בהתאם לפרט 9 לתוספת הראשונה כנוסחו המוצע בסעיף 13 להצעת החוק. עם זאת, יודגש כי אין בכך לייתר את חובתם של המנויים בהוראות מעבר להגיש בקשה לקבלת רישיון שעל בסיסה יעניק להם המנהל רישיון מתאים. אי לכך, נדרש לקבוע פרק זמן שיאפשר להם להסדיר את הרישיון לאחר תחילת החוק, בלי שיהיו מנועים לבצע פעולות שיוחדו לדימותן רפואי בהתאם לתוספת השנייה. קביעה זו נמצאת בהוראת השעה בסעיף 16(ד) המוצע. הוראות המעבר המוצעות מתייחסות לעוסקים בדימותנות בהתאם למסלולי ההכשרה השונים כפי שהוכרו והיו נהוגים במהלך השנים, ומשכך מוצע לכלול בהן את האפשרויות השונות כדי להבטיח את קליטתם של העוסקים בתחום אל המקצוע המוסדר. ואלה הם העוסקים בדימותנות אשר מוצע לקבוע בהוראת השעה, בסעיף קטן (ב), כי יראו אותם כמי שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות לעיסוק במקצוע דימותן רפואי: פסקה (1) - מי שמחזיק תעודת הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות, לעניין דימותנות רפואית; תעודות אלה ניתנו עד לשנת 2005; פסקה (2) - מי שסיים תוכנית הסבה לדימותנות רפואית במרכז הלאומי להכשרות בדימות, שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר - אם התחיל את התוכנית לפני תחילת החוק; פסקה (3) - מי שסיים לימודי רנטגנאות ודימות בישראל, עד 1990, באחד מבתי הספר לדימות בישראל או באחד ממכוני ההכשרה מחוץ לישראל ואשר מנהל משרד הבריאות הכיר בהם לפני תחילת החוק; פסקה (4) - מי שעמד בהצלחה, עד תום שנת 2005, בבחינה ממשלתית בדימות - במטרה לאפשר גם למי שלא דרש תעודת הכרה במעמד, אף שהיה זכאי לקבלה; פסקאות (5) ו–(6) - מי שיש לו ניסיון מקצועי של שלוש שנים במצטבר, בעיסוק בדימותנות רפואית במשרה מלאה. מוצע בקטגוריה זו להבחין בין אלה שצברו ניסיון מקצועי כאמור בבתי חולים כלליים (בתי חולים אשר במסגרתם פועל חדר מיון או מחלקה לרפואה דחופה), לבין אלה שעסקו בדימותנות רפואית בקהילה, במכונים או שלא בבתי חולים כלליים. לאלה האחרונים, אם יעמדו בשאר התנאים לקבלת רישיון לפי החוק, יוקנה רישיון שיוגבל לאופן שבו עסקו במקצוע לפני תחילת החוק מבחינת תחום הדימות ומקום ההעסקה - בקהילה או במוסד אחר שאינו בית חולים כללי, כאמור; פסקאות (7) ו־(8) - מי שיש להם ניסיון מקצועי של שישה חודשים במשרה מלאה, בשנה שקדמה לתחילת החוק. המנויים בקטגוריה זו יידרשו, לשם קבלת רישיון דימותן רפואי, להשלים את ההכשרה המקצועית הנדרשת למקצוע לפי פרט 9(2) לתוספת הראשונה, בתוך שנתיים מתחילת החוק, ולעמוד בבחינה מקצועית שיקבע המנהל. גם כאן מוצע להבחין בין אלה שצברו ניסיון מקצועי בבתי חולים כלליים לבין אלה שעסקו בדימותנות רפואית בקהילה, במכונים או שלא בבתי חולים כלליים, ולהחיל לעניין האחרונים את ההגבלות כאמור בפסקה (5) לעיל. יצוין כי לגבי המנויים בקטגוריה זו מוצע לקבוע הוראת שעה ולפיה יראו אותם, החל מיום פרסום החוק, כמשלימים הכשרה מעשית - כך שייחוד העיסוק לא יחול בעניינם כל עוד הם משלימים את ההכשרה כנדרש, במהלך השנתיים שלאחר תחילת החוק. עוד מוצע לגבי קטגוריה זו להסמיך את המנהל, במקרים חריגים, לאשר להכיר במי שמנוי בפסקה זו כמי שעומד בתנאי הכשירות לדימותנות רפואית המנוי בתוספת הראשונה, גם אם הוא לא עומד בדרישות הוותק המקצועי, היקף משרה או התקופה שבה הועסק, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ובלבד שבשנה שקדמה ליום פרסום החוק הוא הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, במשרה בהיקף של %50 לפחות, השלים את ההכשרה המעשית הנדרשת בתוך שנתיים מיום התחילה, ועמד בבחינה מקצועית כפי שקבע המנהל. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראת מעבר המתייחסת לבעלי תארים אקדמיים או סטודנטים בתארים כאמור אשר ערב תחילת החוק הוכרו לעניין עיסוק בדימותנות, למען יצירת ודאות בעבור בוגרי התארים כאמור, מבחינת אפשרותם להשתלב במקצוע הדימותנות ביום שלאחר תחילת החוק. סעיף 13 מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק, המסדירה את תנאי הכשירות לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות, הנדרשים בהתאם לסעיף 8 לחוק לצורך זכאות לקבל תעודה במקצוע בריאות. מוצע להוסיף את תנאי הכשירות הרלוונטיים למקצועות הבריאות דימותנות רפואית (פרט 9 המוצע) ועוזר רופא (פרט 10 המוצע). לגבי הדימותן הרפואי, תנאי הכשירות כוללים השכלה, הכשרה מעשית כפי שתפורט בתקנות (ועד להתקנת תקנות - כמפורט בהוראת השעה בסעיף 16(ב)), ועמידה בבחינות כפי שיקבע המנהל. לעניין ההשכלה, מוצעות שלוש חלופות: האחת, תואר אקדמי ראשון בדימות רפואי ממוסד להשכלה בישראל, או ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק כתואר שווה ערך לתואר אקדמי ראשון בדימות הרפואי; השנייה, תואר אקדמי ראשון בדימות רפואי או בתחום הדימות הרפואי שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה; והשלישית, ניתן להמציא תעודה המעידה כי מבקש הרישיון הוא בוגר תוכנית להסבה מקצועית לאקדמאים למקצוע דימותן רפואי, המתקיימת בישראל ואשר הוכרה על ידי המנהל. גם לעניין עוזר רופא תנאי הכשירות כוללים השכלה, הכשרה מעשית כפי שתפורט בתקנות (ועד להתקנתן - בהתאם לתקנות כשירויות לביצוע פעולות חריגות שיוסיפו לחול, כמפורט בהוראת המעבר בסעיף 58א(2) לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 12 להצעת החוק), ועמידה בבחינות כפי שיקבע המנהל. לעניין ההשכלה מוצעות שתי חלופות: תואר אקדמי שני במסלול עוזר רופא ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, או תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעיף 11, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי שני במסלול עוזר רופא לפי פסקה זו. יובהר כי שקילות התארים בהתאם לסעיף 11 לחוק מתבצעת על ידי מנהל משרד הבריאות. סעיף 15 מוצע לתקן את התוספת השלישית לעניין ייחוד התואר כאמור בסעיף 4 לחוק, ולעדכן את התואר הייחודי המוקנה לעוסקים במקצועות הבריאות שאותם מוצע להסדיר, כך שמקצועות הבריאות יכונו "דימותנות רפואית" ו"עוזר רופא" והתואר הייחודי, בהתאמה, "דימותן רפואי" ו"עוזר רופא". סעיף 16 מוצע לקבוע כמה הוראות שעה שיחולו עם תחילת החוק, לפרקי זמן קצובים כמפורט בהן, לשם מתן מענה הולם לצורכי ההיערכות ליישום החוק בהיבטים שונים. לסעיף קטן (א) - סעיף 12א לחוק קובע הוראות בעניין מינוי ועדת השגות לכל מקצוע בריאות, לשם דיון בהשגות שהוגשו בקשר עם החלטות בעניין מתן תעודות או רישיונות במקצועות הבריאות השונים. סעיף קטן (ג)(3) קובע כי בוועדת ההשגות ישב "נציג ציבור שהוא בעל תעודה במקצוע הבריאות נשוא ועדת ההשגות, ובעל ניסיון של 15 שנים לפחות באותו מקצוע בריאות". מאחר שמקצוע הבריאות עוזר רופא חדש יחסית, צפוי שעם תחילת החוק יהיה קושי לאייש את מקומו של נציג הציבור כאמור, לנוכח דרישת הניסיון המקצועי הנדרש. מכיוון שכך מוצע כי במשך חמש השנים הראשונות לתחילתו של החוק, דרישה זו תעמוד על 5 שנות ניסיון ולא על 15 כנדרש כיום. לסעיף קטן (ב) - בדומה לשאר מקצועות הבריאות המוסדרים בחוק, הסדרת המקצוע דימותנות רפואית כוללת פירוט של תנאי הכשירות לקבלת רישיון. תנאים אלה קבועים בסעיף 8 לחוק, המפנה, בין השאר, לתנאי כשירות המנויים בטור ב' בתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות. סעיף 14 לחוק מסמיך את שר הבריאות לקבוע תקנות בעניין ההכשרה המעשית הנדרשת למקצועות הבריאות השונים. אי לכך, עם כניסת החוק לתוקף יידרש שר הבריאות להתקין תקנות כאמור, שייצקו את התוכן לדרישה הקבועה בחוק. עד להתקנת תקנות כאמור, מוצע לקבוע בהוראת השעה מהי ההכשרה המעשית שיידרש לעמוד בה מי שמבקש רישיון דימותן רפואי, במסגרת תנאי הכשירות לקבלת רישיון כאמור. יצוין כי הכשרה זו מבוססת על הפרקטיקה הנוהגת בתחומי הדימות ובהכשרות להם כפי שמבצע משרד הבריאות כיום. לסעיף קטן (ג) - מוצע לקבוע הוראת שעה ולפיה, במשך השנתיים שמיום פרסום החוק יראו את המנויים בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א), הנדרשים להשלמה של הכשרה מעשית לשם הכרה בהם כעומדים בתנאי הכשירות לדימותנות רפואית, כמשלימים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר להם להמשיך לבצע פעולות שיוחדו לדימותנים רפואיים בפרק הזמן שבו הם מבקשים להשלים את ההכשרה המעשית הנדרשת להם. מוצע להגביל למשך שנתיים את אפשרותם להשלים את ההכשרה המעשית, בהתאמה לדרישה בהוראת המעבר בעניינם, ולאחר מכן אם לא יעמדו בחובת השלמתה - לא יוכלו להיחשב עוד כאדם המשלים הכשרה מעשית ומשכך יהיו כפופים לייחוד העיסוק. לסעיף קטן (ד) - כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 5, מאחר שהוראות המעבר אינן מקנות למנויים בהן רישיון אלא מכירות בהם לצורך עמידה בתנאי הכשירות לקבלתו, הרי שהעוסקים בדימות יידרשו, עם תחילת החוק, לפנות למשרד הבריאות ולהסדיר את רישיונם. כך גם כל מי שזכאי לרישיון לפי התנאים המוסדרים בחוק, לפי סעיף 8 והתוספת הראשונה. משכך, מוצע לאפשר פרק זמן של שנה לעשות כן, במהלכה לא יחולו הוראות ייחוד העיסוק, כך שיוכלו לעסוק בדימותנות ולבצע פעולות שיוחדו לדימותן רפואי המחזיק ברישיון כדין, כמפורט בתוספת השנייה. בתום השנה האמורה לא יוכל מי שאין בידו רישיון לבצע פעולות שיוחדו כאמור לדימותן רפואי. סעיף 17 כאמור לעיל, אסדרת המקצוע עוזר רופא נשענת על שני נדבכים: האחד, קביעת מכלול ההוראות שיחולו על עוזר רופא כבעל רישיון במקצוע בריאות לפי חוק הסדרת העיסוק; השני, התאמות נדרשות לפקודת הרופאים ועיגון ההוראות שיחולו על רופא מומחה לנוכח סמכותו במתן הרשאה אישית לעוזר רופא והחובות הנגזרות מכך. משכך מוצעים תיקונים לפקודת הרופאים בשני סוגים: האחד, עניינו בהתאמות הנדרשות לחלק מהוראות הפקודה ככל שמהותית, עם אסדרת מקצוע הבריאות עוזר רופא, נכון שיחולו גם לגביו; השני, עיגון ההוראות שיחולו על רופא מומחה בקשר עם סמכויותיו למתן הרשאה אישית לעוזר רופא. להלן יפורטו התיקונים האמורים: לפסקה (1) - מוצע לתקן את סעיף 1 לפקודת הרופאים, ולהוסיף את ההגדרה של חוק הסדרת העיסוק בשל ההפניות אליו במסגרת התיקונים המוצעים; לפסקה (2) - פקודת הרופאים מסדירה את מקצוע הרפואה ואת ייחוד העיסוק ברפואה. סעיף 3 לפקודה האמורה קובע, בסעיף קטן (א), כי "מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה או כמוכן לעסוק בה". לצד קביעה זו, נקבע בסעיף קטן (ב) כי האמור אינו בא למנוע מבעלי מקצוע מורשים בתחומים רפואיים לעסוק במקצועם (למשל רופא שיניים מורשה, רוקח בעל רישיון, מיילדת או אחות סיעודית), וכן אינו בא למנוע ביצוע פעולות נוספות מסוימות כמפורט בלשון הסעיף. מוצע להוסיף, בסעיף קטן (ב), התייחסות גם לעוזר רופא, כך שכלל ייחוד העיסוק ברפואה לא ימנע מעוזר רופא לעסוק במקצועו כמפורט בהצעת חוק זו. בדומה להחרגת בעלי המקצועות הרפואיים האחרים, גם כאן מוצע כי ההרחבה לעניין עוזר רופא תיעשה בהתייחס לעיסוק במקצועו בהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו לעניין זה, ובכלל זה חובת הפעולה בהתאם להרשאה ותחת פיקוח רופא מומחה. לפסקה (3) - סעיף 6 קובע כי "לא יעסיק אדם את מי שאינו רופא מורשה בפעולות שהן עיסוק ברפואה; אין בהוראה זאת כדי למנוע העסקתו של סטז'ר ברשות המנהל ובתנאים שברשות". מוצע להרחיב את הוראת הסעיף כך שיהיה ניתן להעסיק גם עוזר רופא בפעולות שהן עיסוק ברפואה, בכפוף לכללים החלים עליו לפי חוק הסדרת העיסוק. לפסקה (4) - סעיף 7 לפקודה קובע כי "רופא מורשה רשאי להעסיק, בפיקוחו האישי, אחיות, חובשים ועוזרים בקשר לעיסוקו המקצועי, אך לא יתיר למי שאינו רופא מורשה לטפל בחולה, להשגיח עליו או לנתחו, כשהענין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועיים של רופא." מוצע להתאים הוראה זו כך שיהיה ניתן להתיר גם לעוזר רופא, בהתאם לחוק הסדרת העיסוק, לטפל בחולה, להשגיח עליו או לנתחו, אף שאינו רופא מורשה. יצוין כי מוצע אף להחיל סעיף זה על עוזר רופא כך שהוא יהיה רשאי להעסיק בפיקוחו האישי גורמים מקצועיים כמפורט בהוראות הסעיף (ראו לעניין זה לעיל בדברי ההסבר לסעיף 26ג(1) לחוק הסדרת העיסוק כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת חוק זו). לפסקה (5) - מוצע להוסיף לפקודת הרופאים את סעיפים 7א עד 7ד, ולקבוע בהם את ההוראות שיחולו על רופאים לגבי אצילת סמכויות לעוזר רופא (סעיף 7א המוצע), חובת הפיקוח של רופא מומחה (סעיף 7ב המוצע), פקיעת הרשאה (סעיף 7ג המוצע) וביטול הרשאה (סעיף 7ד המוצע), כמפורט להלן: לסעיף 7א המוצע - בסעיף זה מוצע לעגן את מנגנון הפעולה של עוזר רופא וזאת בהתאם לאצילת סמכות רופא מומחה. סעיף קטן (ב) קובע כי רופא מומחה יהיה רשאי לאצול מסמכויותיו לביצוע פעולות רפואיות שהן תחת סמכותו, לעוזר רופא המפוקח על ידו, וזאת יעשה על ידי טופס הרשאה אישית המפורט בתוספת לפקודה. ההרשאה כאמור היא לשנה אחת והרופא המומחה רשאי להוסיף עליה, לגרוע ממנה, לקצר את תוקפה וכן להאריכה. סעיף קטן (ג) קובע ומסייג את אופן האצלה לשלושה עוזרי רופא לכל היותר. כמו כן, השר רשאי לקבוע תנאים שבהם יהיה ניתן לחרוג מהוראה זאת. סעיף קטן (ד) קובע את הכלל כי רופא מומחה המפקח על עוזר רופא ימסור למנהל הודעה בדבר הפיקוח האמור וכן על כל שינוי בה ובכלל זה ביטול שלה. לסעיף 7ב המוצע - סעיף זה קובע את הכלל בדבר חובת הפיקוח של רופא מומחה על עוזר הרופא שתחת פיקוחו. הרופא המומחה שנתן הרשאה אישית כאמור יפקח על עוזר הרופא בביצוע הפעולות. כמו כן, מוצע בסעיף להבהיר מהו אותו פיקוח והוא יכלול בין השאר, ליווי, הדרכה של עוזר הרופא וכן אחד מאלה כפי קבע אותו רופא מומחה, על ידי רופא אחר שקבע הרופא המומחה, או על ידי עוזר רופא בוותק מקצועי של שלוש שנים לפחות. השר רשאי לעניין זה לקבוע ותק מקצועי שונה. סעיף קטן (ב) מסמיך את השר לקבוע תקנות בעניין הגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר הרופא, וזאת בהתאם לתבחינים שיקבע, כמו כן רשאי הוא לקבוע שישנן פעולות שלא ניתנות לאצילה או בתנאים מסוימים. סעיף קטן (ג) מציע כי המנהל יהיה רשאי לקבוע כללים בכמה נושאים. פירוט הפעולות הרפואיות הכלולות בסוגי הפעולה השונים, הנוחיות לעניין אופן מתן ההרשאה האישית, ובכלל זה אופן עריכתה, אופן הפיקוח, אופן הליווי וההדרכה. לסעיף 7ג מוצע לקבוע כי הרשאה תפקע במצב שבו נבצר מרופא מומחה שנתן את ההרשאה האישית כאמור לעוזר הרופא, לעמוד בחובת הפיקוח שניתנה לו, ואם לא עמד בחובה זאת תבוטל ההרשאה שנתן וכן יודיע על כך למנהל בהקדם האפשרי. לסעיף 7ד מוצע כי במצב שבו סבר המנהל כי ההרשאה האישית שניתנה לעוזר הרופא לפי סעיף 7א כאמור אינה סבירה הוא רשאי להורות על ביטולה או על שינויה, לפי העניין. בכך למעשה נקבע הכלל שההרשאה אינה סופית וניתנת לביטול במצב של חריגה מסמכות. 16 ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191. לפסקה (6) סעיף 8 לפקודה קובע כי "מי שאינו רופא מורשה לא יוכל להיפרע בבית משפט שכר טרחה או תשלום אחר בעד עבודה או שירות שעשה ושלפי פקודה זו היו צריכים להיעשות בידי רופא מורשה, והוא הדין בעד תרופה שרשם וסיפק." כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 26ג(1) לחוק הסדרת העיסוק כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת חוק זו, מאחר שיכול שעוזרי רופא יבצעו אף הם פעולות הנעשות בידי רופא מורשה, בכפוף להרשאה, מוצע להחיל עליהם את ההוראה כך שיוכלו להיפרע שכר טרחתם או תשלום בעד עבודה או שירות שלהם. באופן משלים לתיקון האמור, מוצע לתקן את נוסח הסעיף כך שהאיסור החל על מי שאינו רופא מורשה (או עוזר רופא - לאור התיקון המוצע לעיל), לביצוע פעולה שרופא מורשה רשאי לבצע, יחול גם לגבי פעולה שעוזר רופא רשאי לבצע. לפסקה (7) סעיף 42 לפקודה קובע כי "רופא מורשה העוזר למי שאינו רופא מורשה, במתן הרדמה או בדרך אחרת, לטפל באדם, להשגיח עליו או לנתחו, והעניין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועיים של רופא, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה." באופן דומה לתיקונים לסעיפים 7 ו–8, גם כאן מוצע להתאים את נוסח הסעיף כך שיתייחס לעוזרי רופא, לצד החלת הסעיף על עוזרי רופא דרך סעיף 26ג(1) לחוק הסדרת העיסוק כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת חוק זו. התאמת נוסח הסעיף נועדה לאפשר מצב של עזרה לעוזר רופא בידי רופא מורשה (או בידי עוזר רופא בהתאם לתיקון בסעיף 26ג(1) כאמור), שלא תעלה כדי התנהגות בדרך שאינה הולמת. לפסקה (8) מוצע להוסיף לפקודה תוספת שבה יקבע השר, בצו, טופס ההרשאה האישית שניתנת לעוזר רופא על ידי רופא מומחה. טופס ההרשאה מגדיר את מסגרת הסמכויות והתנאים לפעולתו של עוזר הרופא. סעיף 18 סעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן - פקודת הרוקחים), קובע את האיסור על רוקח להנפיק תכשיר מרשם, אלא לפי מרשם שנחתם בידי רופא, רופא שיניים או וטרינר. כמו כן רשאי הוא להנפיק תכשיר כאמור לפי מרשם של רוקח מורשה, אח או אחות מוסמכים, שמתקיים לגביהם הקבוע בהוראות הסעיף. מאחר שעל פי מתווה העיסוק כעוזר רופא, צפויים העוסקים בתחום להנפיק מרשמים למטופלים כחלק מפעילותם השוטפת תחת הפיקוח של רופא מומחה, מוצע לכלול גם אותם בין בעלי המקצוע שרוקח יוכל להנפיק תכשיר על פי מרשם שלהם; מוצע להבהיר כי גם בעת ביצוע פעולה לפי חוק זה יחולו על עוזרי רופא הכללים החלים עליהם במסגרת האסדרה המוצעת כאן, לעניין הרשאה, פיקוח, הגבלת פעולות וכו'. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 26 ולהרחיב את ההסמכה לאח או לאחות מוסמכים לתת מרשם. במדינת ישראל, בדומה למגמה העולמית, מתעצמת התחלואה הכרונית בשל הזדקנות האוכלוסייה. כמו כן בשנים האחרונות נוסף על אתגר זה אתגר ההתמודדות עם נגיף הקורונה העולמי. כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולתת מענה לאוכלוסיות בעלות מאפייני תחלואה שונים, ומתוך הכרה כי אחיות ואחים, בהינתן הכשרה מתאימה, יכולים לתת מענה מקצועי איכותי למטופלים, וכן לאור הניסיון ותרומתם של אחיות ואחים מומחים למערכות בריאות בעולם, פותח בישראל מסלול ייחודי המאפשר לאחיות ואחים בכירים, בעלי השכלה אקדמית רחבה (תואר שני ומעלה), להתמחות בתחומים ייעודיים בסיעוד בהתאם לתחומים שנקבעו בתקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד), התשע"ד-2013 (להלן - תקנות הסיעוד). תקנות אלה מעגנות את תואר המומחה ומסדירות את הליך ההכשרה והרישוי של המומחים בכל תחומי המומחיות המוכרים במדינה. כיום קובע סעיף 26(א) כי אח או אחות מוסמכים שהם בעלי ותק של חמש שנים לפחות, יהיו רשאים לתת מרשם המשכי בלבד, בכפוף להרשאה אישית שקיבלו כמפורט בסעיף, בשני מקרים: האחד, מרשם שניתן בהמשך לטיפול שתחילתו נעשתה במרשם חתום בידי הרופא המטפל בלא כל סטייה ממנו; השני, מרשם הניתן כטיפול מקל לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005. מוצע להרחיב הסמכה זו ולקבוע כי אח או אחות מוסמכים שהם מומחים לפי תקנות הסיעוד, יוכלו, לאחר עיון בתיק המטופל, לתת מרשם תחילי, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, וזאת למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות ולתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד שבו נבדק המטופל לאחרונה בידי הרופא המטפל. סעיף 19 סעיף 1 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מגדיר את מטרת החוק האמור, שהיא "לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו". מכלול הוראות החוק האמור חל על מגוון רחב של טיפולים רפואיים שחולה עשוי לבקש או לקבל, מקשת רחבה של בעלי מקצועות בריאות והעוסקים בטיפול. הגדרת "מטפל", שבסעיף 1 לחוק האמור כוללת, בין השאר, רופא, רופא שיניים, אח או אחות, מרפא בעיסוק, פסיכולוג ועוד. עם אסדרת שני מקצועות בריאות נוספים כמוצע בחוק זה, חשוב להתאים את הוראות חוק זכויות החולה כדי שתכליותיו החשובות להגנה על מטופלים יישמרו גם בכל הנוגע לטיפול המבוצע על ידי עוזרי רופא ודימותנים רפואיים. משכך מוצע לכלול בהגדרות הרלוונטיות לתחולת החוק גם את שני המקצועות האלה. סעיף 20 לנוכח החדשנות וההשלכות שיש לאסדרת שני מקצועות הבריאות הנוספים, הצורך בהיערכות מגזר העוסקים והמעסיקים בתחומים אלה, וכן ההיערכות האסדרתית הנדרשת לשם להתקנת תקנות, קביעת כללים והיערכות להנפקת רישיונות מותאמים, מוצע לקבוע את תחילתו של החוק לשנה מיום פרסומו. סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי