חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024

בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצעים תיקונים שנועדו לייעל את הליכי הפיטורים וההשעיה של עובדי הוראה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים בבתי ספר או במוסדות אחרים. סעיף 1 כיום, הדרך לפטר עובד הוראה המועסק על ידי המדינה אשר עבר עבירת משמעת היא קבלת החלטה של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה בעניינו, כאמור בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק המשמעת). אולם גם אם נמצא כי נפל פגם חמור בהתנהגותו של עובד ההוראה משום שיש בה משום השפעה מזיקה על קטינים או מסיבה אחרת (למשל במקרים שלא הבשילו לכדי הליך פלילי או לא ניתן למצות הליכי חקירה בשל סירוב הורים שילדם ייחקר או יעיד בהליך פלילי), לא תמיד אפשר לנקוט הליך משמעתי. נוכח האמור, מוצע לתקן את חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, ולהסמיך את המנהל הכללי של משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם מצא כי יש בהתנהגותו של אותו עובד הערות משום השפעה מזיקה על קטינים או משום חומרה מיוחדת. הסדר דומה קבוע בפרק ג' לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הפיקוח), המסדיר את סמכותו של המנהל הכללי של משרד החינוך שלא לתת רישיון ואישור העסקה לעובדי הוראה שמועסקים בבתי ספר בבעלות פרטית החבים ברישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, וכך למעשה לא להעסיקם או להפסיק את עבודתם. מוצע לאפשר לפטר עובד כאמור לאחר שתינתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו וכן לקבוע כי תהיה לעובד הזכות לערור על ההחלטה לשר החינוך בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו. סעיפים מוצע לאפשר לגורם המוסמך להשעות עובד 2 עד 4 שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע, בכפוף להפעלת שיקול דעת מטעמים מיוחדים. כיום החוק קובע חובת השעיה של עובד הוראה או עובד שירות או חובת התליית אישור העסקה לעניין עובדי הוראה המועסקים בבתי ספר בבעלות פרטית, בכפוף להפעלת שיקול דעת מטעמים מיוחדים, רק אם העבירה בוצעה כלפי מי שהעובד היה אחראי עליו במסגרת עבודתו או מי שלומד במוסד החינוך בו מועסק העובד. לשם כך, מוצע לתקן את סעיף 47 לחוק המשמעת ולהסמיך את נציב שירות המדינה לעניין עובדי הוראה שהם עובדי המדינה; את סעיפים 18(א1) ו־ 22(א1) לחוק הפיקוח – לעניין עובדי הוראה ועובדי שירות המועסקים בבתי ספר בבעלות פרטית (הסמכות נתונה למנהל הכללי של משרד החינוך); את סעיף 20(1)(ג) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978 – לעניין עובדי הוראה המועסקים על ידי רשויות מקומיות (הסמכות נתונה לראש הרשות המקומית). לעניין עובדי המדינה, סעיף 48 לחוק המשמעת קובע כי שר החינוך רשאי להשעות עובד מדינה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, אם היה לו יסוד סביר להניח שאותו עובד, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עימה קלון, והשר היה סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה (להלן – השעיה דחופה). כמו כן, שר החינוך רשאי להאריך הערות את תקופת ההשעיה הדחופה ולהעמידה על תקופה שלא עולה על 30 ימים. כדי להבטיח שאותו עובד לא ישהה בקרבת קטינים וחסרי ישע עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו לפי סעיף 47 לחוק המשמעת, מוצע להאריך את תקופת ההשעיה הדחופה ולהעמידה על תקופה שלא תעלה על 90 ימים. יודגש כי התיקון המוצע יחול על כלל עובדי המדינה המועסקים במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001 (כלומר בתי ספר, מעונות יום, מרכזי תרבות, נוער וספורט, מועדוני ספורט, תנועת נוער ועוד). בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בין היתר, בעניינים אלה: הפחתת שכר לעובד בתקופת השעיה לפי חוק המשמעת; הטלת חובה על רשויות מקומיות לבדוק את המרשם הפלילי לגבי כלל העובדים המועסקים במוסדות חינוך והמועמדים להעסקה במוסדות אלו; מתן הרשאה להשעות, להתלות או לא לתת אישורי העסקה לעובדי הוראה או עובדי שירות במערכת החינוך שנפתחה נגדם חקירה פלילית או שהוגש נגדם כתב אישום בעבירת מין או בעבירת אלימות חמורה.