חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 79), התשפ"ד–2024

עבר

התקבלה בקריאה שלישית· פרטית

תקציר הצעת החוק

התיקון קובע הסדר מפורט המעגן את זכותו של מנוי לקבל, לפי בקשתו, שירותי תקשורת מספק מורשה (חברת התקשורת), בכפוף להגבלות או חסימות, כפי שיפורט להלן. עד לחקיקת התיקון, קבע סעיף 51ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הסדר לעניין אפשרותם של מנוי או קבוצת מנויים לקבל מספק תקשורת שירותים הכפופים להגבלות או לחסימות, אם ביקשו זאת בבקשה פרטנית ומפורשת שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות. לפי אותו סעיף, ניתן היה לבקש הגבלות וחסימות בנוגע לעניינים הבאים: שירותים המסופקים על גבי רשת האינטרנט; תכונות ומאפיינים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת (כגון מכשירי הסלולר עצמם); ואפשרות המנוי לעשות שימוש בציוד כאמור בכל רשת בזק מתאימה. מכוח הסעיף האמור, פעל בשוק הסלולר משך שנים רבות הסדר שחל על כ-600,000 מנויים, הידוע בשם "הקומה הכשרה", שבמסגרתו קיבלו המנויים שבחרו בכך שירותי טלפוניה בכפוף להגבלות ולחסימות התואמות את אורחות חייהם, ובכלל זה הגבלת גישה לשירותי אינטרנט, חסימת שיחות למספרים מסוימים, ואף הגבלת ניידות מספרי טלפון כך שלא ניתן לנייד את המספר לתוכנית הכוללת שירותי תקשורת שאינם כפופים להגבלות אותן ביקש המנוי לכתחילה. התיקון מאפשר, בין השאר, את המשך פעולתה של הקומה הכשרה. התיקון עוסק במערכת היחסים שבין חברת התקשורת ובין המנוי שהתקשר עמה בהסכם, והוא מבוסס על הסכמתו של המנוי. התיקון קובע כי מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת שנמסרה באופן הניתן לתיעוד, לקבל שירות בזק, כלומר שירות טלפוניה, בכפוף להגבלות או לחסימות ("סל שירותים ייעודי"). המנוי או קבוצת המנויים יכולים גם לבקש לקבל את השירות האמור בכפוף להגבלות או לחסימות שקבע תאגיד מסוים שציינו בבקשתם. בין ההגבלות או החסימות שרשאי מנוי לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי: הגבלת חיוג למספרי טלפון; הגבלות שיחולו על מכשיר הסלולר והגבלת ניידות מספרים. לצד זאת קובע התיקון סייגים והגנות על המנויים המבקשים את ההגבלות או החסימות, וכן סייגים לשם שמירה על התחרות בתחום התקשורת. לעניין הגבלת החיוג למספרי טלפון, התיקון קובע כי ספק מורשה ישלח הודעה למנוי שהחיוג למספר הטלפון שלו הוגבל, ובהודעה יצוין גם מיהו התאגיד שביקש לחסום את המספר. כן קובע התיקון הוראות שתכליתן הגברת השקיפות לגבי מספרי טלפון של תאגידים שנחסמו והוראות האוסרות על ספק מורשה להעביר לתאגידים הקובעים הגבלות או חסימות מידע הכלול במאגר מידע שלו. לעניין ציוד קצה רט"ן, כלומר מכשיר הסלולר עצמו, קובע התיקון כי מנוי רשאי לבקש הגבלות או חסימות של המכשיר, ייחודו לציוד תקשורת מסוים, וכן ייחוד סל שירותים ייעודי למכשיר, לטווח מספרי טלפון, ועוד. הקשירה בין המכשיר ובין סל שירותים ייעודי אפשרית, לפי התיקון, רק אם המכשיר יכול לפעול במסגרת אותו סל שירותים ייעודי שמציע ספק מורשה אחר, ורק אם יש שלושה דגמים של מכשירים סלולריים המיוצרים על ידי יצרנים שונים שניתן להשתמש בהם במסגרת זו. לעניין ניידות מספרים, התיקון קובע כי ניתן להגבילה בהסכמה מפורשת של המנוי ובכפוף לכמה סייגים, שלפיהם הגבלה כאמור אפשרית רק אם למנוי נתונה האפשרות לנייד את מספר הטלפון שלו בתוך סל השירותים הייעודי, כלומר בין ספקי סלולר; רק אם פועלים בשוק כמה ספקים הנותנים שירות בהתאם לסל השירותים הייעודי והמקיפים מספר מינימלי של מנויים; ורק אם סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה של יותר משירות בזק אחד. לפי התיקון, אם ההתקשרות בין המנוי לבין הספק כוללת הגבלת ניידות כאמור, במקרה של ביטול ההתקשרות, המנוי לא יוכל לנייד את מספר הטלפון שלו אל מחוץ לסל השירותים הייעודי, והספק המורשה יהיה רשאי להקצות את מספר הטלפון רק במסגרת סל השירותים הייעודי שאליו משויך המספר. במקביל קובע התיקון הוראות שמטרתן להקל על מעבר של המנוי אל מחוץ לסל השירותים הייעודי אם הוא בחר בכך, ובכלל זה הוראות לפיהן הספק המורשה לא יקצה לאדם אחר את מספר הטלפון של המנוי שההתקשרות עמו בוטלה במשך 9 חודשים מיום ביטולה, וישמיע הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון, לפיה המנוי החליף את מספר הטלפון שלו ומהו המספר החדש, לפי בקשת המנוי. לעניין הגבלת חיוג למספרי טלפון, התיקון קובע חובה על הספק המורשה לקבוע וליישם אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג כאמור, ובלבד שיישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות. עוד קובע התיקון כי ניתן להשיג הן על אמות המידה עצמן והן על הגבלת החיוג למספר טלפון מסוים בניגוד לאמות המידה, בפני גורם מוסמך במשרד התקשורת. בעניין זה מחיל התיקון חובות שקיפות על הספק המורשה, ולפיהן עליו, בין השאר, למסור לשר התקשורת ולפרסם באתר האינטרנט שלו דיווחים ובהם נתונים כלליים לגבי הגבלת חיוג למספרי טלפון שביצע. עוד קובע התיקון איסור על חסימת מספרי טלפון מסוגים שונים, ובהם מספרי טלפון חיוניים ומספרי טלפון של המדינה ומוסדותיה, מספרי טלפון מקוצרים בני 3 או 4 ספרות, מספרי טלפון של רשויות מקומיות המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים, איסור חסימה גורפת של מנויי חברת תקשורת מסוימת וכן איסור חסימת מספרי טלפון של מפלגות בתקופת בחירות. בנוסף קובע התיקון איסור על חסימה של הודעות "מסר אישי", שהן הודעות ביטחוניות הנשלחות בטכנולוגיה ייעודית. זאת, לצד קביעת איסור על שימוש בטכנולוגיה זו לשם משלוח הודעות שאינן ביטחוניות. התיקון מוסיף וקובע איסור על חסימת מספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית, כפי שיקבע שר התקשורת בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. תקנות ראשונות לעניין זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום התיקון, ואם לא יובאו לאישור כאמור, החל מאותו מועד ספק מורשה לא יאפשר חסימת חיוג למספרי טלפון של מוקדי סיוע אם יש התקשרות בהיקף משמעותי, הכוללת הפעלת מענה אנושי, בין משרד ממשרדי הממשלה לבין הגוף שמפעיל את המוקד. עוד מקנה התיקון למנכ"ל משרד התקשורת סמכות להטיל עיצום כספי על ספק מורשה שביצע הגבלה או חסימה בניגוד להוראות האמורות. מאחר שבמסגרת ההגבלות והחסימות שרשאי מנוי לבקש לפי התיקון, הוא גם רשאי לבקש כי מכשיר הסלולר שלו יוגבל או ייחסם כך שלא ניתן להשתמש בו "מחוץ" לסל השירותים הייעודי, נקבע בתיקון כי ספק מורשה שמוכר מכשירי סלולר הכפופים להגבלה או לחסימה כאמור, חייב להציע במקביל למכירתם גם מסלול של השכרת המכשיר חלף רכישתו, לבחירת הלקוח, כדי להקל עליו במעבר למכשיר שאינו כפוף למגבלות. התיקון כולל גם תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, העוסק באיסור הטעיה של הצרכן לגבי פרט מהותי בעסקה. התיקון קובע כי ייראו מצג בנכס או על גבי הנכס שמעיד על השימוש, התועלת או הסיכונים הכרוכים בו כפרט מהותי בעסקה. בכך, מבהיר התיקון כי סימון מכשירים שאינם תואמים את ההגבלות והחסימות הרלוונטיות כמכשירים שכן תואמים אותן, הוא הפרה של איסור הטעיית הצרכן בנוגע לפרט מהותי בעסקה. זאת, כדי לתת מענה לתופעה של זיוף "מספרי הזיהוי" של מכשירי הטלפון שחלות עליהם הגבלות או חסימות. עוד קובע התיקון הוראות מעבר שיאפשרו להסדרים שפעלו ערב כניסתו של התיקון לתוקף, דוגמת הקומה הכשרה, להמשיך לפעול. לעניין זה קובע התיקון כי הכפפת השירות שצורך מנוי להגבלות או לחסימות חדשות, שלא נכללו בהתקשרות הקיימת עמו, טעונה הסכמה מפורשת של המנוי. בנוסף כולל התיקון גם מנגנון המחייב את חברות התקשורת לפנות לכל המנויים הקיימים כדי לוודא כי הם אכן מסכימים להגבלות ולחסימות שבמסגרת סל השירותים הייעודי. התיקון נכנס לתוקף ב-29.10.2024.מקור: אתר הכנסת ←

דברי הסבר

סעיף 1 סעיף 51ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – החוק), אוסר על בעל רישיון לפי החוק ועל מי שעוסק בסחר בציוד קצה של טלפונים סלולריים או ציוד תקשורת להגביל או לחסום את האפשרויות האלה הנתונות למנויים: שימוש בשירותים או יישומים הניתנים באינטרנט; התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או תקשורת; שימוש בציוד קצה או ציוד תקשורת בכל רשת תקשורת ציבורית של בעל רישיון. ואולם, בהתאם להוראות הסעיף האמור, האיסור לא יחול במקרים האלה: לגבי יישומים או שירותים הניתנים באינטרנט, אם ההגבלה או החסימה מתחייבות מניהול תקין של בעל הרישיון; לבקשת מנוי או קבוצת מנויים שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; בהיתר מאת שר התקשורת במקרים מיוחדים, לתקופה קצובה, לרבות מטעמים ביטחוניים; בהתאם להוראת גורם מוסמך או החלטת בית המשפט. פסקת משנה (א) שבסעיף 51ג(ג)(2) לחוק קובעת חריג לאיסור להגביל או לחסום את המנויים אם מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת מבעל הרישיון או ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או בציוד תקשורת. מוצע לקבוע במקום הוראה זו החרגה דומה, מורחבת ומפורטת יותר, בסעיף 51ג1 המוצע. וזה נוסחה של ההוראה שמוצע למחוק: "(א) מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלק, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות". סעיף 2 מוצע לקבוע הסדר חדש בעניין זכות המנוי להגביל שירות תקשורת וציוד תקשורת בסעיף 51ג1 לחוק. בסעיף המוצע ייקבע חריג לאיסור הגבלה או חסימה הקבוע היום בסעיף 51ג(ב) לחוק. לפי המוצע, למנוי או לקבוצת מנויים תהיה זכות לבקש מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומנומקת שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות, לבצע אחד או יותר מאלה: 1. הגבלה או חסימה בעניינים המפורטים בסעיף 51ג(ב)(1) עד (3) – האפשרות הנתונה למנוי להשתמש בכל שירות או יישום המסופקים באינטרנט, התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת והאפשרות הנתונה למנוי להשתמש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון, אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג; 2. הגבלה או חסימה של שירות שבעל רישיון נותן או שניתן באמצעותו, ובכלל זה שירות הוצאת שיחות או קבלת שיחות ממספר מסוים או מקבוצת מספרים; 3. ייחוד שירות של סל של כמה שירותים או של מספר טלפון לציוד תקשורת מסוים של המנוי; 4. הגבלת שימוש בציוד תקשורת מסוים לשימוש רק עם ציוד תקשורת אחר, לרבות ציוד החסום לשירותי תקשורת מסוימים; 5. קביעה כי מספר הטלפון של המנוי ישמש רק לסל שירותים מסוים; 6. הגבלת זכויות המנוי לפי כל דין, ובכללן הגבלת הזכות של המנוי לנייד מספר טלפון. עוד מוצע לקבוע כי אם הוגשה בקשה כאמור, יהיו המנוי או קבוצת המנויים רשאים לקבוע בהסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון הוראות בדבר ההגבלות, ואם נקבעו הגבלות – גם בדבר התנאים להסרתן. לעניין זה, מוצע לקבוע כי הגבלות יהיו גם הגבלות שקובע צד שלישי שצוין בבקשת המנוי. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי שר התקשורת לא יהיה רשאי להפעיל את סמכותו לפי החוק כדי להתנות על הוראות ההסדר המוצע בסעיף 51ג1 אלא בתקנות שיתקין באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אם מצא שהדבר נדרש לטובת שמירה על ביטחון הציבור.

מקור: הצעת חוק לקריאה הראשונה · 2022-06-28 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

📄 למסמך המלא באתר הכנסת ←🔗 לדף החוק באתר הכנסת ←

יוזמים וחתומים

5ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

★ ינון אזולאי · התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל יוסף טייב · התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ישראל אייכלר · יהדות התורה אופיר כץ · הליכוד משה גפני · יהדות התורה

הצבעות במליאה

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←📄 נוסח החוק שפורסם ברשומות ←